Amir Borovitz

[Amir Borovitz @borovitz]

😅

[Ahmad Tibi @Ahmad_tibi]

אוריך, ברכות על התיקו אתמול.

[ESPN Insights @ESPNInsights]

From Nova to Nueva York 🤝

Jalen Brunson, Mikal Bridges, & Josh Hart are the 1st teammate trio to win both an NCAA title (2016 Villanova) & an NBA title (2026 Knicks),

[Yosef Yisrael @yosefyisrael25]

התנהלות המשטרה הערב בהפגנות נגד הממשלה היא מחרידה. אזרח שלא מפחד פחד מוות מהתמונות האלה - לא מבין חשיבות של דמוקרטיה

[Amir Borovitz @borovitz]

@AnshelPfeffer בנוסף, אחרי שנים של היעדר פיקוח, אין לי ספק שישאר שם אורניום מועשר לפחות ל20% +צנטריפוגות מתקדמות בלי קשר למה יחתם בהסכם

[Amir Borovitz @borovitz]

@AnshelPfeffer עבר להסכם עצמו, אי אפשר להתעלם מהתמונה הרחבה: איראן יוצאת מהמלחמה קיצונית יותר, חזקה יותר ופחות מורתעת. הסף לתקיפה אמריקאית נוספת כמעט אפסי. הורמוז נכנס למשוואה — ומלחמה עם איראן כבר אינה אירוע מבודד, אלא איום כלכלי עולמי.

[Raz Zimmt @RZimmt]

אין שום חשיבות למה שטראמפ מצייץ, ולמען האמת גם לא לסעיפים במזכר ההבנות המתגבש שעוסקים בגרעין, משום שברור לגמרי שגם מה שסוכם בסוגיית הגרעין (עם כל הכבוד להורמוז ולכספים האיראניים המוקפאים) סוכם בע"פ, באופן עקרוני וממילא יידון רק בשלב הבא של המו"מ, בדיוק כפי שדרשה איראן.

הבעיות צפויות להתחיל כבר בשלב המו"מ, כשיתברר מהר מאוד שראשית כול צריך לוודא, כנראה באמצעות סבא"א, מה נותר בידי איראן, ולו רק בסוגיית האורניום המועשר ל-60%. אף אחד כנראה לא יופתע אם האיראנים יטענו שהיו 440 ק"ג של אורניום מועשר ל-60%, אך חל��ו הושמד ונותרה כמות קטנה יותר.

וזה עוד לפני שדנים בלמעלה מתשעה טונות של אורניום מועשר לרמות נמוכות יותר, כולל קרוב ל-200 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 20%. ספק רב אם הסכם עתידי — גם אם ייחתם בעוד מספר חודשים — יטפל באורניום המועשר לרמות נמוכות. במקרה הטוב, החומר המועשר לרמה של 60%, ואולי גם ל-20%, ידולל לאורניום ברמה נמוכה, שגם אותו כמובן ניתן להעשיר מחדש בהינתן החלטה.

וזה רק בנוגע לחומר המועשר הקיים. איראן תסכים כנראה להשעות את העשרת האורניום (כפי שהסכימה עוד בטרם המלחמה)ואולי אפילו לתקופה ארוכה יחסית. אבל מה לגבי המתקנים התת-קרקעיים? מה לגבי מאות עד אלפי צנטריפוגות מתקדמות, שנותרו בידיה ויכולות לשמש להעשרת אורניום הרבה יותר מהר בהשוואה להסכם הגרעין מ־2015, שבמסגרתו הותר לאיראן להעשיר עד לרמה של 3.67%, אבל רק באמצעות צנטריפוגות מהדור הישן? בשונה מהאורניום המועשר, שהמידע לגביו (בהתבסס על דוחות סבא"א) עדכני לזמן קצר לפני "עם כלביא", לגבי הצנטריפוגות המתקדמות אין מידע עדכני כלל, משום שאיראן מנעה פיקוח של סבא"א על ייצור צנטריפוגות מתקדמות החל מ־2022.

ומה לגבי פיקוח סבא"א? האם חוזרים לפיקוח רק באתרים שנפגעו ב"עם כלביא"? האם יתאפשר לפקחים לבקר, למשל, במתקן ב"הר המ��וש", שכלל לא הופצץ? האם יימצא פתרון לבעיית האכיפה של סבא"א במסגרת סעיף T, שנכלל בהסכם הגרעין מ-2015 ואוסר על פעולות הקשורות לפיתוח נשק גרעיני, למשל שימוש במודלים ממוחשבים המדמים פיצוץ גרעיני?

בשורה התחתונה, רק בעוד שבועות ארוכים (אם בכלל) ניתן יהיה לדעת אילו יכולות יישארו בידי איראן ועל בסיסן להעריך מה יהיה "זמן הפריצה" שלה לפצצה בהנחה שהנשיא טראמפ אינו מדייק כשהוא טוען שהיא כבר כלל אינה מעוניינת בכך. בהצלחה למנהלי המו"מ האמריקאים. הם יזדקקו לזה.

[Mohammed Baharoon @MABaharoon]

Since the beginning of the talks back in April 2025 @citrinowicz have presented deep and consistent insights many of his fellow researchers considered to be “sentimental”
He remains to be a rational voice based on unbiased assessment and never shy of telling a king when he is naked

[Udi Evental @UEvental]

"6:29"/עמוס הראל: ההמלצה שלי לשבוע הספר

קראתי בנשימה עצורה את הספר של עמוס הראל על טבח השבעה באוקטובר. זוהי קריאת חובה לכל ישראלי שמבקש להבין מה קרה לנו באותו יום ארור ואיך הגענו אליו, ולהתחיל לדמיין את השלכותיו ארוכות הטווח, שעדיין מתהוות.

אחת מעוצמות ה��פר היא התיאור המפורט של אירועים וסוגיות, וכתיבה שמסדרת את ריבוי העצים באופן המאפשר לראות את היער כולו. למעשה, הראל כותב היסטוריה קרובה, הכוללת רגעים מצמררים בחיינו כאומה וכפרטים, אותם הוא מיטיב לתאר ולשזור. את פרטי הפרטים הוא הופך לסיפור קוהרנטי ובהיר, שמציג את התמונה הרחבה ורבת הפנים של הטרגדיה שפקדה את ישראל.

חותמת ה"דו"ח המלא", המופיעה על עטיפת הספר, מיטיבה לשקף את התוכן. כמו היסטוריון טוב, הראל מבסס את הסיפור על מקורות רבים ומגוונים, בראש ובראשונה ראיונות נוקבים, לעיתים בעילום שם, עם אנשי צבא (כולל טייסים) וממשל, שהיו מעורבים באירועים ובתחקורם. הראל, משוחח עם מיטב החוקרים, האקדמאים והמומחים בישראל (גיא חזות, איתי ברון, יובל בזק ונוספים) מתבסס על עבודותיהם ועל כל התחקירים שפרסם צה"ל (וכנראה גם כאלה שלא), מביא סטנוג��מות של דיוני מטכ"ל ופורומים נוספים, והקלטות קשר של צה"ל אבל גם של המחבלים שנפלו בשבי.

המסכת המלאה, שמתחילה שנים לפני הטבח, אחריהן מתחקה הראל, הניתוח המקיף, המבוסס על עובדות בדוקות, בכלל הגזרות, היושרה המקצועית, הדיוק, האמינות, האיזון והחתירה לאובייקטיביות (הראל מודע לכך שיתכן שאינו חף מהטיות הנובעות מהשקפות פוליטיות) – כל אלו מפריכים מן היסוד את הקונספירציות השקריות, הארסיות והמסוכנות, למשל על "בגידה מבפנים", "שיצאו מסביבתו האינטימית ביותר של ראש הממשלה", ושהגו גורמים שפעלו, ועדיין פועלים, לחלץ הנהגה הבורחת מאחריות.

מרגשות במיוחד, מצמררות ולעיתים קשות לקר��אה, הן עדויות חטופים ומשפחותיהם, שמביא הראל, מהשבי ואחרי השחרור, של משפחות הנופלים והתמודדותן הבלתי אפשרית עם השכול או סיפורים אישיים של זוועות היום ההוא בעוטף, בבאר��, נחל עוז, כפר עזה, הנובה ועוד. למשל, סיפורה ומסקנותיה של חן גולדשטיין, שנחטפה לעזה עם שלושה מילדיה, ושבעלה וילדתה הבכורה נרצחו בכפר עזה; דיווחי התצפיתנית קרת הרוח יעל לייבושור, שדיווחה בדייקנות עד רגעיה האחרונים, או ההספד של יובל בזק על בנו גיא, במלות שנתיים לנפילתו, החותם את הספר.

הספר מאפשר לקורא לקבל תשובות לשאלות קשות, כמעט תעלומות: על הכשל הבלתי נתפס של המודיעין, בצה"ל ובשב"כ, למרות שהחזיקו זמן רב בתוכנית המתקפה של חמאס; מדוע צה"ל, שחזר והתריע מקטסטרופה ביטחונית בימי ההפיכה המשטרית, לא תגבר את ההגנה סביב עזה ובצפון? ולמה כוחות צה"ל אחרו כל כך להגיע להצלת הי��שובים המותקפים בעוטף?

בספר מופיע ניתוח מפורט של המחדל המודיעיני ונבכי הקונספציה, כולל ההחמצה המודיעינית מסמרת השיער סביב "חומת יריחו". בנוסף, הראל מזכיר פרשה שלא הכרתי על "אמצעים מיוחדים" למעקב אחרי חמאס, שמקבלי ההחלטות בצבא חשבו, בטעות, כי פעלו, וכי הערכת המודיעין שהוצגה להם התבססה על מידע שהופק מהם (מזכיר פרשה דומה ערב מלחמת יום כיפור).

הראל מטיב לתאר את ה"אופסייד המוחלט" ("היסט" בשפת צה"ל) בו היו מצויים ארגוני המודיעין, שתפסו את חמאס כמוכה ומורתע אחרי מבצע "שומר החומות" ב-2021, כשבמציאות הייתה זו דווקא נקודת מפנה דרמטית בחשיבה של הארגון. ה״פער המטורף״ בין הערכת המודיעין ותפיסת המציאות של הדרג המדיני לבין מה שהתרחש באמת בחמאס, בצירוף ההונאה המוצלחת של הארגון, הם חלק מסיפור המחדל שלתוכו צולל הראל.

ההתבססות המוחלטת על מודיעין וטכנולוגיה, האשליה שיש בידינו עליוניות מודיעינית מלאה שיצרה וודאות כוזבת, והאמונה, "המאגית כמעט", שהמודיעין יספק לכוחות צה"ל התרעה זמן מספיק מראש כדי להתארגן, הן מהסיבות המרכזיות לשאננות ולכשל החמור של צה"ל בהגנה, חרף האזהרות שלו עצמו על נקודת החולשה ה��יסטורית שמזהים אויבנו.

ההפתעה המודיעינית המוחלטת [ה"בסיסית" בשפת צה"ל], מצבו העגום של צבא היבשה ופערים בכשירות, חשפו את היחידות לאורך הגבול עם הרצועה לסכנה, כשהן בכוננות ובמצבה נמוכות.

ברגע האמת, קריסת הפיקוד והשליטה בתנאי הפתעה וכאוס בצל מספר בלתי נתפס של אירועים, עיוורון כתוצאה מהתבססות יתר על טכנולוגיה, היערכות חסרה בהגנה (יחס 1:8 לטובת האויב), כיבוש והכרעת אוגדת עזה שלא יכלה לדווח על המצב לאשורו למטכ"ל או להפעיל באופן יעיל את הכוחות, ובעיות באופן הפעלת חיל האוויר – היו רק חלק מהגורמים לעיכוב הבלתי נסבל בהגעת כוחות צה"ל להצלת היישובים. בניר עוז, למשל, המח��ל האחרון עוזב ב-12:30, אחרי שהושלמה מלאכת הרצח, ורק 40 דקות אחר כך נכנס כוח ישראלי ראשון לקיבוץ.

הספר מתמקד בתהליכי הסתאבות פנימיים שהחלישו את צה"ל בעשור שקדם ל-7 באוקטובר, והובילו אליו. חולשת צבא היבשה וחוסר ההשקעה בכשירותו, מיקוד בחיל האוויר ואמ"ן ועדיפות ברורה להפעלת ��וח אווירי על פני תמרון מחשש לאבדות, תרבות ארגונית בעייתית, בינוניות מפקדים, חשיבה קבוצתית וחנופה, שביעות רצון עצמית מופרזת, חוסר פתיחות לביקורת ועוד ועוד.

במקביל, נחלשו מנגנוני הפיקוח החיצוניים על הצבא, מערך המילואים נקלע לכאוס סביב ההפיכה המשטרית והמחאה נגדה, כשהדרג המדיני חושש להפעיל את צבא היבשה, ודוגל במדיניות של הכלת חמאס, ומחזק אותו בפועל, תוך החלשת הרשות הפלסטינית כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית.

עמוס הראל הוא פרשן צבאי, וחוזקו העיקרי של הספר הוא במיקוד בצה"ל, בתהליכי העומק שעברו עליו, במחדליו במודיעין ובהגנה ובקשר ביניהם. הראל, מתאר בפירוט גם את הלחי��ה בעוטף ואח"כ ברצועה (כולל תיאור מרתק של הלחימה בתת-קרקע), בלבנון (כולל האפיזודה הדרמטית של ה-11 באוקטובר), בסוריה ובאיראן. הפרק על איראן מחדש וחושף פרטים מעניינים שהצנזורה אישרה להראל לפרסם.

הראל לא נרתע גם מתיאור תופעות בעייתיות ולא נעימות, דוגמת תהליך ההידרדרות וההשחתה בערכי צה"ל, טוהר הנשק והשבר המוסרי, לא רק בלחימה אלא גם בחברה הישראלית בכלל, בעקבות הטראומה ויצר הנקמה, בצל הזוועות. הראל טוען כי המלחמה המחישה את קריסת ההנחה שישראל תדע להגן על עצמה גם בנסיבות הקשות ביותר בלי לאבד את המצפן והמצפון (עליהם שמרה, למשל, אחרי מלחמת השחרור).

הראל לא פוסח על חלקו המרכזי של הדרג המדיני, בדגש על ראש הממשלה, במחדל ובניהול המלחמה, גם אם לא באותה רמת עומק בה הוא מנתח את צה"ל. בעיני יש מקום לעוד ספר בנושא, שיכתבו פרשנים פוליטיים מובילים (@Nadav_Eyal @BarakRavid @BenCaspit). הראל כבר הכין להם את הבסיס ו"ראשי הפרקים":

תמיכת הימין בחיזוק חמאס, ובמימונו על ידי קטר; ��לקו של נתניהו בקונספציה ובחיזוק הארגון תוך עצירת מבצעים בעזה בטרם תמרון קרקעי (אפילו אחרי ה-7 באוקטובר הוא היסס ומפקדי צה"ל היו צריכים לשכנע אותו); "שקיעתו המיידית במאמץ ההישרדות והבריחה מאחריות", תוך הטלתה לכל עבר ובניית נרטיבים מניפולטיביים ל��ינדוס התודעה והמציאות; "ריסוק צה"ל ויצירת מלחמת אזרחים קרה תוך שיסוע ופילוג"; ההבטחות המופרכות לניצחון מוחלט, תוך התעקשות להאריך את הלחימה ללא מגבלת זמן ומטרות מדיניות ברורות, מה שהביא לדשדוש במרבית הגזרות ולפגיעה אנושה בלגיטימציה הבינ"ל; האינטרס הפוליטי במלחמה מתמדת; סיכול עסקאות החטופים; ערעור יסודות הדמוקרטיה, ההשחתה ורמיסת המנהל התקין על רקע ההסתבכות המשפטית; ניסיונות ההשתלטות על התקשורת; ריסוק מערכת המשפט כדי לחמוק מהרשעה; מכונת הרעל; המעילה בתפקיד ההובלה המדינית; הפער בין הרטוריקה הלוחמנית מול איראן לבין ההכנות הצבאיות בפועל לטיפול באיום הגרעין; הסתייגות נתניהו מאסטרטגיה ועקיצת הקצינים שדיברו בדיונים על תכנון ארוך טווח ועוד ועוד סוגיות בהן נוגע הספר.

ולסיום, מעניינים רשמיו האישיים של הראל ממסע כתיבת הספר. הוא מודה שהיה שבוי בחלק מהקונספציות, וכמו הדרג המדיני והצבאי, הסתייג ממערכות התקפיות נרח��ות ברצועה מחשש לריבוי אבדות; ומכה על חטא שלא הבחין בחלק מכשלי צה״ל, ועל אלו שכן זיהה מתח ביקורת מאופקת מדי.

הראל מבחין בין בכירי צה״ל ושב"כ, שאת כשליהם ושגיאותיהם הוא מתאר בהרחבה, לבין הדרג המדיני. לדבריו, בעניין אחד בולט, הייתה התנהגות הראשונים טובה מזו של הפוליטיקאים: "לקיחת אחריות פומבית למחדל ופרישתם משירות... רגשות האשם של הקצינים, עד כדי ייסורי נפש, ניכרו בכל מפגש עמם במהלך המלחמה... אחדים לא עזבו את המשרדים והבסיסים, אפילו לא כדי לישון בבית, במשך קרוב לשנה."

הראל מסכם כי "ישראל התבצרה מאחורי גדרות ובנתה סביבה גם חומות גבוהות של הדחקה וחיים בתחושת בטחון כ��זבת". על רקע התיקון העמוק הנדרש לישראל אחד מלקחיו הוא כי ״בשכונה המורכבת והעוינת שבה היא פועלת, ישראל אינה יכולה להשאיר בראשה מנהיג בודד ורדוף, שמקיף עצמו בקיצונים משיחיים ובשרים חסרי מושג."

בתנאים אלה, הוא מדגיש, כמו רבים, כי ��עדת חקירה ממלכתית ועצמאית היא צורך חיוני וקיומי, אך גם אם תקום היא צפויה לעבוד שנים. עד אז ובוודאי כל עוד הדרג המדיני מסכל את הקמתה, יש לשיטתו חשיבות מיוחדת לספרים מסוג זה שכתב, אותו הוא מכנה "טיוטה ראשונה של ההיסטוריה".

שבת שלום

[Barak Ravid @BarakRavid]

🚨🇮🇱🇵🇸 While the Trump administration - along with governments across Europe and the Middle East - is focused on the escalating crisis with Iran, the Israeli cabinet is expected to approve on Thursday a plan to fund the de facto establishment of 61 new settlements in the occupied West Bank, according to a draft government decision I obtained.
🚨🇮🇱🇵🇸 Why it matters: A source familiar with the proposal said the government is expected to allocate more than $350 million over several years to move 61 newly authorized settlements from paper to reality.
🚨🇮����🇵🇸 The plan would fund temporary residential compounds, public buildings and infrastructure even before formal planning procedures are completed, marking one of the most significant settlement expansion moves in decades.
🚨🇮🇱🇵🇸 The proposal is being championed by far-right Finance Minister Bezalel Smotrich. The timing is significant: the government is seeking to approve the funding before a possible vote to dissolve the Knesset and trigger new elections - a scenario that could make large-scale budget allocations substantially more difficult.
🚨🇮🇱🇵🇸 Between the lines: Many of the settlements included in the proposal are located in strategically sensitive areas, including along Highway 90 in the Jordan Valley, in the South Hebron Hills, and in locations designed to create territorial continuity between existing settlements. Such a move further undermines the prospect of a future Palestinian state.
🚨🇮🇱🇵🇸 Rather than merely granting formal recognition to new settlements, the government would begin simultaneously funding housing, infrastructure and public services for dozens of communities - a move that could significantly reshape the map of the West Bank over the coming years.
🚨🇮🇱🇵🇸 Zoom in: Under the plan, the government would finance temporary settlement sites that include mobile homes, public facilities, community infrastructure and support services.
🚨🇮🇱🇵🇸 The proposal would also fund development work for the permanent settlements expected to follow, including roads, utilities and other core infrastructure.
🚨🇮🇱🇵🇸 The significance of the proposal lies not only in the number of settlements involved, but also in the government's decision to begin physical implementation before completing the full statutory planning process.
🚨🇮🇱🇵🇸 The proposal follows a government decision approved last week that allocated roughly $35 million for planning and regulatory work related to the same settlements. The new proposal moves beyond planning and into implementation.
🚨🇮🇱🇵🇸 In practice, it would allow the government to establish temporary settlement sites while planning procedures are still underway, creating facts on the ground that could later evolve into permanent settlements.
🚨🇮🇱🇵🇸 The big picture: The move comes amid a broader effort by the Israeli government to strengthen its hold over Area C of the West Bank and accelerate settlement expansion.
🚨🇮🇱🇵🇸 It also follows a series of cabinet decisions over the past year authorizing dozens of new settlements, representing the largest wave of settlement approvals in years.

[Eran Soroka @sorokman]

הנתון החביב עליי:
או.ג'י אננובי שיחק 147 דקות בסדרת הגמר.
זה היה ריבאונד ההתקפה הראשון שלו.

[עדי ארגוב عدي أرجوف Adi Argov @adinitay]

דר׳ חוסאם אבו סאפיה , רופא ילדים. האיש שבחר להישאר עם מטופליו גם כשהייתה לו ההזדמנות לעזוב.
עצור, מעונה, מוחזק בבידוד וללא כתב אישום מאז דצמבר 2024
כך הוא נראה בדיון בגצ בעתירה הקוראת לשחרורו.
מורשת ישראל - חבל תליה לאנושיות.

[Alon Levi @alonlevi]

קטע הוידאו הזה צריך לרוץ פה בלופ עד סוף הזמנים. הוא מסביר הכל: התגובה של רבקה לרצח בן 14 בכניסה לבית הספר. היא מרגישה מספיק בטוח כדי להגיד את האמת של הקולקטיב הישראלי - עצם קיומו של ילד ערבי מאיים על חיילנו ולכן אי תמיכה ברצח שלו היא בגידה בעם. זהו. תמשיכו להגיד שזל"ד.

[זמן ישראל @ZmanIsrael]

"מנקודת מבטה של איראן, נורמליזציה היא האיום האסטרטגי הכי משמעותי, כי הוא מעניק לישראל דריסת רגל חברתית, כלכלית, תרבותית וביטחונית בלב העולם הערבי".

פוסט של דני סיטרינוביץ בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה
https://t.co/BhuXRwBOiV
@citrinowicz

[עידן אלתרמן - Edan Alterman @alterman]

מה היה קורה אם לאונרד כהן היה עושה קאבר לישי לוי ז״ל?

יש לי קטע קבוע בהופעת הסטנדאפ שלי בו לאונרד כהן מבצע את מיטב הלהיטים של המוזיקה המזרחית, והשיר ״רקדי״ של ישי לוי פותח את המחרוזת.
אז זה לזכרו, מתוך הופעה בצוותא.

[Amir Borovitz @borovitz]

@glcarlstrom @DanielBShapiro Or trying to play the markets

[Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش @citrinowicz]

My interview @AlArabiya_Eng

[Alon-Lee Green - ألون-لي جرين - אלון-לי גרין 🟣 @AlonLeeGreen]

"אני זה שמחליט. ליהודים מותר להיות פה - ��ערבים אסור"

ככה נשמע אדם חמוש בפארק בתחום ירושלים, בספק חייל בספק מתנחל (ובכל כך הרבה מקרים מי יודע מה ההבדל) שמסביר לנו מה ההיגיון של האפרטהייד: ליהודים יש זכויות, לערבים פשוט אין. צפו ותשפטו בעצמכם.

[Amir Borovitz @borovitz]

@citrinowicz Trump just playing the market so his family can get another round of millions. In the evening it will get back to "deal is very close'

[Amir Borovitz @borovitz]

https://t.co/qX5wFBks9U מזעזע שרוב המדינה מדפדפת את זה. מזעזע שזה ככ ברור שראש הממשלה לא יביע השתתפות בצער. חיים של פלשתינאים כמו של ג'וקים

[نير حسون Nir Hasson ניר חסון @nirhasson]

כל מילה של @lizarozovsky בפרשנות הבוקר:

"נתניהו התעקש שלא להבין. מגבלות הכוח היו צריכות
להיות ברורות לו כשממשלת לבנון הפרגמטית, הפרו־מערבית והאהודה על המערב התחננה לפתוח במשא ומתן. בזחיחותו, התעקש ראש הממשלה להתעלם מכל יוזמה להידברות, לדחוק את צרפת המתווכת מהמגרש, ולמתוח את החבל עד אשר אולץ להתפשר על הפסקת אש מזוייפת בלחץ נשיא ארצות הברית, שבעצמו פעל תחת לחץ איראני. אלא שגם אז המשיך נתניהו להתנגד לכל ויתור, ולו סמלי. התעקשותו שלא לסגת מדרום לבנון, תוך ניהול משא ומתן כפוי ומוז�� על ידי שגרירים נטולי סמכויות, היא שמונעת מממשלת לבנון כל סיכוי להישג מול חיזבאללה.
(...) כך, כעבור שנתיים וחצי מדממות, חזרה ישראל בדיוק לאותה הנקודה, רק במצב פגיע הרבה יותר. ללא ידידים במערב ועם אויבים שהוכיחו את עמידותם מול קונספציית "העוצמה באמצעות הפעלת אלימות".
https://t.co/oIXDJ6Q5xJ