פעם חשבתי שאלופי העולם בזריקת אחריות ל-100 מטר הם קומוניסטים שיודעים לתרץ את הכישלונות של השיטה שלהם באינסוף דרכים כדי לשמור על "זה לא היה קומוניזם אמיתי".
הממשלה הנוכחית באמת שלא רואה אותם ממטר. מנתניהו עד ווטורי ושיקלי. זה כמעט מעורר התפעלות.
תזכורת מתמטית פשוטה:
בחיים שלפני ה7.10 והמלחמה וטירוף הימ"מים, רוב משרתי ההסדר שהגיעו כמו שצריך למילואים, לא הספיקו אפילו לסגור בכך את הפער שצברו ממשך השירות שמקביליהם בפלוגה עשו בזמן הסדיר שלהם בלבד.
[המתווה בחיים שהיו לנו לפני המלחחמה כלל תעסוקה מבצעית של חודש פעם בשלוש שנים, ובשנתיים האחרות "רק" אימון.
לעומת זאת, ההסדרניק היה צריך להשלים פער שנע בין בין 20 חודשי שירות סדיר (לעומת מי ששרת 36 חודשים עד 2015) ובין 14-16 חודשים (כשהשירות ללוחמים ירד ל32 ואז לרגע 30 חודשים).
כל זה בזמן שההסדרניק מלכתחילה מסיים את מסלולו ומתחיל בשירות המילואים שלו בגיל מבוגר יותר בשנתיים שלוש ממקביליו שלא הלכו להסדר, אבל הדדליין של גיל 40 כגיל הפטור נשאר זהה.
באמת שאין לי מושג על מה וולדיגר מדברת פה, ועד מתי נמשיך עם האגדה המונפצת כאילו עד ה7.10 רק ביינישים טרחו להגיע למילואים.]
שנים מדברים על השבחת כח האדם במשרדי הממשלה, באנשים חריפים וישרים מההיי טק, מערכת הבריאות והפיננסים.
והנה, סוף סוף זה קורה.
אני גאה בממשלת ה 7 לאוקטובר שלנו.