מהמהדורה - נתניהו דרש היום בממשלה לבטל את וועדת המינויים של הנציבות ״אנחנו וועדת המינויים שנבחרה על ידי הציבור״ והתייחס בהרחבה למינויים הפוליטיים בשירות הציבורי: ״אלה המינויים הכי טובים״
האם יש ״עץ כסף״? לטענת פרופ׳ אבי שמחון, יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו - יש, והוא הגרעון. לטענתו מדינת ישראל יכולה וצריכה לקחת עוד חובות כדי לממן את המלחמה ואת יתר הוצאותיה.
השיחה הזאת היא הפעם הראשונה אי פעם ששמחון מתארח בפודקאסט כלשהוא - למעט - סוג של פרק ״פודקאסט״ שעשו הוא ונתניהו (למעשה מעין תשדיר בחירות) כשהיו באופוזיציה. שלפתי מתוך אותו פודקאסט שעשה עם נתניהו את דוקטרינת נתניהו:
לא לבזבז משבר: לקצץ בשומנים, להוריד מיסים, לעשות דה רגולציה.
בפועל, כפי שטענתי, המדיניות הכלכלית של הממשלה הזאת היתה בדיוק הפוכה: לא עשו ״דיאטה לשמן״, לא העבירו רפורמות עומק נדרשות ואמיצות, ושמחון עצמו הסכים איתי שבפועל הממשלה לא הורידה מיסים - אלא העלתה אותם.
שמחון חוטף ממני ברשתות החברתיות חיצים לעתים קרובות על המדיניות הכלכלית שלו ושל הממשלה. לזכותו ייאמר שהוא הגיע לשיחה פתוחה בלי תנאים מוקדמים, ואני השתדלתי להיות הכי הגון ולאפשר לו להשמיע את הזווית שלו.
אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם על מה אתם מסכימים איתו ועל מה לא.
חפשו ״דעה לא פופולרית״ ביוטיוב ובכל אפליקציות הפודקאסטים.
5/8 | מיליארדים לפח 🗑️💸
17 מיליארד ש"ח בשנה מסבסדים אוטובוסים (זינוק של 10% בעשור) - אבל שיעור הנוסעים דווקא *בירידה*.
למה? כי 80% מהנוסעים מצטופפים ב-20% מהקווים - והשאר ריקים.
"צדק תחבורתי"? הצוות ברח מתפוח האדמה הלוהט. אז קחו בשמי: הנוסעים לא נוהרים, יש מרד מתקפים, ואפס צדק.
@Eli_B_Cook אתה רץ מהר מידי למסקנות. דרך ארוכה עוד בכדי לנתח כיצד האיראנים יוצאים מהמלחמה. וזאת בעיית האולפנים, רצים לנתח כשעוד זזים הכלים. בניגוד לדברייך, מיצרי הורמוז אמנם כואב לנו לטווח קצר, טווח בינוני-ארוך, מדינות העולם ימצאו פתרונות חלופיים למיצר הורמוז.
כמה אפשר לראות חוגי בית של פוליטיקאים נערכים בדיוק איך שהם רוצים, בשאלות שהם עצמם מנתבים אליהן ובדיגיטל שנחתך בדיוק לרגע המיוחד שבשבילו ערכו את חוג הבית.
לקח לה הרבה זמן. בסוף היא מצאה משהו. לא פרלמנטרי, לא קשור לחקיקה או פיקוח על הכנסת. הכל קשור לתמריצים הפוליטיים של להיבחר שוב, לצערי ביצוע הוא לא אחד מהם. חולשת הכנסת. כמה מביך.
@CHAGAID@Roi_Yanovsky בקשות חופש מידע מאפשרות להבין את פעולות הממשלה, לנתחן ולבסס מחקר וקידום מדיניות בנושא, לא חושב שזה שולי, יותר מכך, יש את הנתונים, פשוט לא משתפים.אגב, במידה והממשלה הייתה פועלת להנגשת נתונים כמו שצריך, ההמנגנון היה יעיל יותר ויותר מכך חכם יותר בשילוב רב מגזרי בנושאים שונים.
בקשות חופש מידע הפכו בשנים האחרונות להמלצה. זה לא רק השר לביטחון לאומי, משרדי ממשלה רבים וגם טובים פשוט לא עונים לבקשות חופש מידע. כל אחד ממניעו. הנזק הוא גדול למחקר, לפעילות החברה האזרחית והאמון של הציבור כלפי מוסדות המדינה.
מיד במהדורה ב @kann_news פרסום של @SuleimanMas1 ושלי: כך השר בן גביר שולט בנתונים שהמשטרה מחויבת לפרסם ע"פ חוק
לשכת השר הנחתה קציני המשטרה להעביר לאישור השר בקשות חופש מידע משמעותיות לפני פרסומן: למשל נתוני עיכובי יהודים בהר הבית, נתונים ממחוז ש"י ונתוני פשיעה. ע"פ כמה מקורות, לשכת השר התערבה במענים שנתנה המשטרה.
גורמים משפטיים טוענים כי השר פועל בניגוד לחוק חופש המידע שמסמיך את הממונה על חופש המידע במשטרה להעביר נתונים ציבוריים בצורה עצמאית בלי התערבות דרג פוליטי וההתנהלות הזאת מהווה פתח שמאפשר לו לשלוט בנתוני הפשיעה שמתפרסמים
תגובת בן גביר: הכל נעשה על פי חוק. סמכותו ואף חובתו של השר להתעדכן במידע שוטף
*אילון מאסק צפוי לשאת דברים בכנס תחבורה חכמה שיערך במרץ בישראל 🇺🇸🤝🇮🇱*
בשיחה חשובה שהוביל רה״מ בנימין נתניהו מפלורידה עם היזם אילון מאסק בהשתתפותי ובהשתתפות ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.
נענה מאסק להזמנת ראש הממשלה נתניהו ולהזמנתי להשתתף בכנס תחבורה חכמה שייערך בחודש מרץ הקרוב.
הסברתי למאסק את החשיבות של ההשתתפות שלו בכנס ואת שיתוף הפעולה עם מדינת ישראל - תחבורה חכמה מצילה חיים, מפחיתה את הגודש ומצמצת את זיהום האוויר.
רה״מ נתניהו דיבר גם על קידום ופיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל, ואמר: ״אנחנו מתכוונים להזניק את ישראל ולהפוך אותה למובילה עולמית בתחום, בדיוק כפי שעשינו בסייבר ובטכנולוגיות נוספות.״
כידוע משרד התחבורה שם דגש על טכנולוגיות לתחבורה חכמה, לא רק ברכבים אלא גם לתשתיות תחבורתיות. ישראל היא מעצמה טכנולוגית ושיתופי הפעולה עם חברות מובילות כמו טסלה, לצד קידום רגולציה לרכבים אוטונומיים, הם חלק מהחזון שלנו לעתיד תחבורתי חכם, בטוח ומתקדם בישראל.
@elonmusk@netanyahu
שמעו סיפור,
ביולי 2024 עברה החלטת ממשלה חשובה - המטרה שלה: תיאום ותכלול המענה לנשים בזמן חירום.
החלטה 2096 בנויה על שמונה סעיפים שמטילים את האחריות לביצועם על הרשות לקידום מעמד האשה >>
הבטחות חלולות שנשמעות 30 שנה.
למחלקת העובדות:
-30 שנה מדובר על רשויות מטרופוליניות והפתרון תקוע בפקק
-גם כשבוצעה עבודת מטה בנושא - החוק תקוע כבר שנה בועדת הכנסת בבחירה לאיזו ועדה יש לשייך אותו
-ביזור סמכויות זה הפתרון הידוע לכולם - לא מקודם ע״י הממשלה
שר האוצר @bezalelsm בטקס חתימת הארכת הקו האדום בגוש דן: ״הסכמנו לקדם את רשויות התחבורה המטרופוליניות. ממשלה היא לא דבר יעיל, אני בעד לבזר ולתת לראשי רשויות טובים יותר סמכות וחופש לנהל ולבצע״
נזכיר שהמהלך הנחוץ שיכול להקל *מאוד* על הפקקים נתקע כבר 8 חודשים. הגיע הזמן.
בשבוע שעבר, בלילה שבין רביעי לחמישי, כמו בכל שנה ב-235 שנים האחרונות, התייצב נשיא ארה"ב מול הציבור האמריקאי והציג את סטטוס הביצוע של הממשל בהובלתו בשנה האחרונה ואת תכניות הממשל בשלל תחומים לשנה הקרובה, ולקדנציה כולה.
נשיא המעצמה החזקה בעולם - נדרש לתת דין וחשבון לציבור האמריקאי
שיח ציבורי רעיל גורם לנו לפספס את אוזלת היד בטיפול בנפגעי השבעה באוקטובר. מה שמתרחש לנו בבטנה של האומה אינו חשוף כשמעגלי הנפגעים רק הולכים ומתרחבים. רבים אינם מוציאים רגע של שקט וכשהרעש כה חזק הזעקה אינה נשמעת.
הוויכוח על מי ימנה את הרבנים מפספס את השאלה האמיתית: למה בכלל הממשלה ממנה רבני ערים?
זו אותה לוגיקה שבה משרד החינוך מחליט במקום מנהלי בתי ספר כמה שעות ילמד כל מקצוע (ואז מתפלאים על בינוניות המערכת).
עד שלא יופיעו מנהיגים שיטפלו במבנה עצמו, ולא רק בזהות הממנים, שום דבר לא ישתנה.
2/ מצב הדברים הוא שבארבעת המטרופולינים (תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע). יש גופי תכנון שונים העוסקים בתחבורה ציבורית בתחומי המטרופולין, אולם הם רק מייעצים לרשות הארצית, והיא בעלת הסמכות והמשאבים שהיו אמורים להיות בידי רשות מטרופולינית.
הפקקים הם לא גזרת גורל אלא תוצאה של ניהול כושל (המספרים מדו"ח מבקר המדינה מספרים את הסיפור כולו). והפתרון? איננו בתוספת משאבים למשרד התחבורה. תקציב משרד התחבורה גדל בעשור האחרון – גידול של 153% בתקציב. מ-15 מיליארד ₪ מ-38 מיליארד ₪. רוצה לומר - זה לא התקציב אלו הסמכויות>>
1/ הפתרונות קצרי טווח אינם מהותיים לקטסטרופה התחבורתית (גזרי החלטות ממשלה למיניהן), הפתרון שתקוע בפקק משנת 1996 הוא הקמת רשויות מטרופוליטניות, במטרה לרכז את האחריות והסמכות על התחבורה הציבורית באזורים מטרופוליטניים, המודל הזה מתקיים במדינות רבות ב-OECD >>