ראיתי את עדותו הבלתי מפתיעה של בנט על החפיפה הבזיונית שקיבל מנתניהו. הרבה אנשים בישראל חושבים שנתניהו סוג של אמריקני. בדיחה. הוא מדבר יפה במבטא אמריקני- בלי פירור מהסטנדרטים. הנה הפתק שהשאיר הנשיא בוש האב לביל קלינטון הנשיא הנכנס, אחרי שהראשון הובס בבחירות. זו אמריקה.
@YoavKisch לא יקרה יואב קיש.
אני מודה לך שאתה חושף כי ברצונך להמשיך להחריב את מערכת החינוך. כדאי שכל אזרח ידע וישמר.
הילדים שלנו יזכו להזדמנות שווה, לכשירות אזרחית ולימודי דמוקרטיה, מעמד ההוראה ישוב להיות בעדיפות לאומית.
ערכי מגילת העצמאות יונפו בגאווה! הבטחה שלי.
מורשת מירי רקב.
תמיד היה מעצבן לטוס בקיץ.
אבל הקריסה של נתב"ג במשמרת שלה שוברת שיאים.
וככה גם בחינוך, בבתי החולים, באלימות בכל מקום וכמובן בביטחון.
ממשלת כישלון מוחלט שהורסת את ישראל.
פנייה ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות חשיפת הדירה הסודית בי-ם השייכת ליזם הנדל"ן ומנכ"ל חברת "קרתא" עמיחי ניימן שבן גביר משתמש בה לצורך פגישות עם קצינים משטרה בכירים: "ככל שלא שולמה תמורה מדובר לכאורה לא רק במתנה אסורה אלא אף בעבירת שוחד".
@shacharbm
פוליטיקאים ואינטרסנטים ממשיכים להדהד את השקר על אפלייה מתקנת למגזר הערבי בלימודי הרפואה.
זה פשוט שקר. זהו. פשוט שקר.
אין אפליה מתקנת בקבלה לרפואה.
מה כן יש?
הרבה מאד רופאים ורופאות ערבים שלמדו בחו״ל על חשבונם וחזרו לארץ.
בלעדיהם היה עכשיו מחסור ענק ברופאים.
מנהיג טיפש ומסוכן.
ההתבטאות של נתניהו על בריטניה משקפת את הידרדרות שיקול הדעת שלו, את אובדן הבלמים, את החובבנות ואת הזחיחות.
בבריטניה ישנה ממשלה חדשה. זו הדרך שבה נתניהו מנסה לקיים איתה דיאלוג.
אגב, כבר חודשים רבים אין לישראל שגריר בלונדון, כי מבחינת נתניהו סידור ג׳ובים למקורבים מושחתים שיכולים לפתוח את הפה על המתרחש בלשכה, חשוב יותר מכל דבר אחר. עכשיו גם מגיעה השטות הזו. ידידי ישראל בלונדון דופקים את הראש בקירות הפרלמנט.
האמת, די להסתכל באיך שהוא מדבר ובעינים המרצדות שלו כדי להבין שהאיש ��שוט לא כשיר להנהיג את ישראל.
יצאתי מלבנון להפוגה בבית - וזה זמן טוב לשתף ולכתוב קצת על איך זה נראה ומרגיש:
מסוף יוני אני נמצא בתעסוקה מבצעית בלבנון עם הצוות שעליו אני מפקד.
הצוות שלי רץ ביחד 20 שנה, ממרץ 2006, כולנו בוגרי סיירת גבעתי. עבורנו זה סבב המילואים ה-6 מאז תחילת המלחמה. התעסוקה הנוכחית תסתיים בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר נחזור כולנו לחיים האמיתיים.
זה נשמע ארוך, וגם מרגיש ארוך מאד, אבל בפרספקטיבה של מילואימניק ב-2026 זו לגמרי שגרה ואפילו ברף הנמוך של אורך צו. הצו שלי, למשל, הוא ל-67 יום, והחודש גויסו 2 חטיבות ל-100 ימים.
אנחנו ממוקמים באחד הכפרים שצה"ל אוחז בהם עמוק בתוך דרום לבנון סמוך למה שמוגדר 'הקו הצהוב'.
הגענו למציאות שברירית ונפיצה של הפסקת אש חדשה שצדדים רבים לה, אחד מהם כולל המשך משימות הגנה סיזיפיות וארוכות שלה שותפים לוחמים רבים רבים, גם אנחנו.
זו מציאות שיכולה מאד לבלבל - מצד אחד ביום יום אין לחימה עצימה כמו שח��וינו בסבבים הקודמים.
מצד שני ברגע אחד, בדיוק כמו שהיה השבוע בגזרה המערבית, הכל יכול להתהפך.
יולי -אוגוסט, חם מאד. בעיקר בתוך המבנה שבו אנחנו נמצאים. ברוב הימים מזיעים מהבוקר עד הלילה ומהלילה עד הבוקר. 24 שעות על מדים מלאים ונעליים. אין מקלחות ושירותים. והכי גרוע - אין כמעט קליטה סלולרית.
יש נקודה ספציפית בתוך המבנה שאנחנו נמצאים בו שטלפון יוכל לשלוח ולקבל הודעות ווטסאפ, לפעמים קצת יותר. הקליטה שבאה והולכת לפי חוקים לא ברורים היא אירוע - כי למילואימניקים עם משרות תובעניות ועסקים, שחייבים גם לתחזק את החיים בחוץ זו מציאות מאתגרת מאד.
את חלק ממשחקי המונדיאל כן הצלחנו לראות חלקית עם כל מיני שיטות שונות ומשונות כולל ראווטר ואנטנה על הגג, אבל היו גם רגעים של שידור שנתקע רגע לפני גול מכריע. אחד הלוחמים שלי הוא ארגנטינאי שכל כך התייסר מהסיטואציה עד כדי כך שליבי לא עמד בזה והחלטתי להוציא אותו באחת השיירות החוצה כמה שעות לפני הגמר.
אני מאד גאה במה שאנחנו עושים כאן ואני בטוח שגם הלוחמים שלי. אנחנו מרגישים מאד משמעותיים ובמיקום קריטי ובזמן קריטי. מרגישים את זה היטב כשהשיירה הארוכה חוזרת הביתה ורואים עד כמה הכפרים שהיו בלב הלחימה נמצאים מרחק נגיעה מיישובים ישראלים ואיך בתוך כמה דקות אתה חוצה את הגבול וכבר אוכל שווארמה בקרית שמונה.
הקושי של כולנו, לדעתי, הוא כבר בכלל לא במה שמתרחש כאן, אני חושב שהתרגלנו להכל - אפילו לימים שנראים כמו סיוט כמו הלילה שבו הגענו לכאן. הקושי האמיתי הוא בהתמודדות עם מה שקורה בחוץ. בראש ובראשונה זה העו��ס המצטבר של המילואים על הבית.
כמעט כולם פה עם משפחות עם ילדים קטנים. אשתי רוני מנהלת עשרות עובדים ובמקביל לבד בבית ימים ארוכים ביולי אוגוסט עם 3 ילדים בגילאי חצי שנה, 3.5 ו- 6.5. איך עושים את זה?
גם בעזרת אוסף מדהים של בני משפחה וחברים שמתייצבים למלא את המקרר בבישולים בכל סבב. בשכונה שלי, הדר יוסף בת"א יש תחושת קהילתיות חזקה שפשוט כל פעם מרגשת מחדש עם הנכונות לסייע כשמתחיל סבב.
גם עם הילדים לומדים לאט לאט לייצר יחסים שיפחיתו את הקושי המילואים. הדרך היא להפוך את הימים שאבא כן בבית לעמוסים בחווית וטיולים וזמן משפחתי. וזה עובד
הקושי השני, שאני חושב שכולנו חווים, הוא הניתוק מהחיים עצמם והקיפאון שכל אחד כאן חווה בתקופה הזאת במקום העבודה והעסק.
גם אני מרגיש את זה. שיתפתי השבוע את חבריי לעבודה בקבוצת כתבי "כאן חדשות" בכך. כל מי שעוסק בחדשות מכיר כמה החשיבות של התמדה ולהיות על הסייקל החדשותי וקשר רצוף עם מקורות זה דבר שהוא קריטי בעבו��ה שלנו, כמה נתק מביא איתו נזק וקושי לחזור. אבל גם עם זה התמודדנו
ונתמודד.
בכל תעסוקה יש דיסוננס תמידי בין תחושת גאווה גדולה ושליחות לצד קשיים ואי ודאות
במילואים, סבב אחרי סבב, אתה פוגש את האנשים הכי איכותיים, ערכיים ויצירתיים שיש ��חברה הישראלית ומתמלא בתקווה, וזה הופך את הקשיים שציינתי לכאלו המתמגדים מול התמונה הגדולה.
שבת שלום!
נעשה את זה פשוט: האחריות לכישלון האסטרטגי של היציאה ל"שאגת הארי" היא קודם כל של בנימין נתניהו.
אני מכיר אותו מקרוב. הוא מכיר כל פיפס בתוכניות מול איראן. אין פה "לא העירו אותו". גופמן, כמזכירו הצבאי, היה בחדר לאורך תהליך האישורים.
שני בכירי המוסד שהוזזו מתפקידם היו, מתוקף תפקידם, חלק מהמערכת שתכננה את המהלך, ואולי גם דחפה אליו. שניהם אנשים טובים, ראויים ומקצועיים. האחריות שלהם צריכה להיבדק, כמו של כל מי שהיה שם.
אבל בעוגת האחריות, החתיכה שלהם קטנה. בוודאי קטנה מזו של ראש הממשלה, ואפילו מזו של גופמן עצמו.
הסיפור הזה יצא מאחד משני מקומות: גופמן או ל��כת רה"מ. שתי האפשרויות חמורות.
אם מגופמן, זו דרך רעה מאוד להתחיל לפקד על המוסד. אם מלשכת רה"מ, זה ניסיון שקוף לגלגל אחריות למטה.
כך או כך, שלא יחרטטו אותנו. שני בכירי המוסד הם לא הסיפור. האחריות המרכזית נמצאת במקום אחר.
הניצחון של חברת הכנסת שלנו נעמה לזימי בבג״ץ היום, הוא ניצחון של הציבור המשרת, העובד והציוני.
גאה בנעמה. לוחמת שלא מוותרת. ברחובות, בכנסת וגם בבתי המשפט. ככה נראית מפלגה שנלחמת על הערכים שלה - ומנצחת.
רגע לפני שהם מסולקים מהשלטון, ממשלת המשתמטים של נתניהו ניסתה לבזוז עוד מאות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית כדי לקנות את הישרדותה הפוליטית. על הגב של המילואימניקים, על חשבון הציבור העובד והמשרת, ולמען מי שמסרבים לשאת בנטל.
המחטף הזה נעצר.
אנחנו נ��ים סוף לפוליטיקה של השתמטות, סחטנות וביזה. אנחנו נחזיר את השפיות ואת הערכים הדמוקרטים לשלטון.
מקום 14 בדו״ח ״פוליטיקאים מובילים ב-X״ לחודש יולי.
רוצים לדעת יותר על פעילות ועדת הכספים? לאן הולך הכסף שלכם? וכיצד אנחנו ב״ביחד״ נתקן את המדינה?
82 ימים לבחירות - תצטרפו אליי, שימו עוקב לחשבון שלא מתקפל מול מכונת הרעל.
כוכבי הגזלייטינג מקואליציית הביזה, אלה שמרבים להתבכיין כל הדרך אל הקופה הציבורית, צעקו הבוקר בוועדת הכספים שגם בכנסת הקודמת יו״ר הכנסת מיקי לוי הפעיל את סמכותו על פי התקנון ואישר לכנס את ועדת הכספים בפגרת הבחירות, כדי לאשר העברות תקציביות.
אז למען אלה שהאמת עדיין מעניינת אותם, הלכתי ובדקתי אילו תקציבים אושרו באותו דיון באוקטובר 2022:
• המשרד לביטחון הפנים - עודפי תקציב, אושר ללא מתנגדים.
• משרד הביטחון - עודפי תקציב, אושר ללא מתנגדים.
• משרד החינוך - עודפי תקציב, אושר ללא מתנגדים.
• משרד הרווחה - עודפי תקציב, אושר ללא מתנגדים.
• הרשות לזכויות ניצולי שואה - עודפי תקציב, אושר ללא מתנגדים.
• משרד העלייה והקליטה - עודפי תקציב, אושר ללא מתנגדים.
• רשויות מקומיות - אושר ברוב קולות מול מתנגד אחד. הפנייה הזו כללה 30 מיליון ש״ח מהכספים הקואליציוניים לטובת מענק לירושלים.
רוצה לומר - כל ההעברות יועדו לתפקוד שוטף של משרדי הממשלה ואושרו בהסכמה רחבה בין קואליציה לאופוזיציה.
ומה מילביצקי וגפני אישרו היום?
• 268 מיליון ש״ח מהכספים הקואליציוניים לחינ��ך החרדי שאינו מלמד לימודי ליבה.
• 124 מיליון ש״ח מהכספים הקואליציוניים למשרדה של סטרוק.
• 95 מיליון ש״ח למשרד לשירותי דת.
הבנתם? כמה אפשר לשקר, לסלף ולבלבל את המוח, וכל זה תוך כדי הביזה הגדולה בהיסטוריה של ישראל?
לא מצליחה להבין את התיאוריה של בן חיים. אני אישה מזרחית ממשפחה ברוכה בלי שקל, שכל חייה הצביעה למפלגת ש"ס- מה שהעמיק את היכולת שלהם לשלוט בי- למנוע ממני השכלה, חלומות. תוך שהם גונבים כספים, דואגים לילדים שלהם למוסדות אליטיסטים ומשרות נחשקות. אבל לשיטת בן חיים- אם אני אבחר בלזימי נניח, או באייזנקוט, אני שפחה נרצעת של האליטה. אם אתן את קולי לשליחי ציבור שהוכיחו עם קבלות שאכפת להם מעוולות חברתיות, מתיקון עולם, מהחלשים, משוויין הזדמנויות- ולא כסיסמת בחירות ריקה- אני אידיוטית שימושית של אשכנזים.
אני צריכה להיכנס במהירות לתבנית האישה המזרחית שצריכה להתלבש לחשוב ולהיראות כמו שמצופה מאישה מזרחית. ולא להעז להרוס א התיאוריה.
רבים שואלים אותי למה אני מקדיש לגדי טאוב, תמיר מורג ודומים להם מערוץ 14 זמן ומאמץ כי מיהם בכלל.
במבחן ההיסטוריה- הם צודקים. טאוב הוא איש קטן, מתוסכל ונטול חשיבות. ההיסטוריה, לא תקדיש לו אפילו פסי��.
אבל מערך התעמולה שהוא בורג לא-בלתי-מרכזי במנוע שלו, חשוב גם חשוב.
*למערך הזה יש אוייבת מרכזית, שנואה אף יותר מהיועצת המשפטית לממשלה והיא האמת*
*ותפקיד העיתונות, הג'וב שלנו, בכל פלטפורמה, הוא להביא אותה לציבור, ללא מורא, וללא משוא פנים.*
אז הנה הטקסט הפותח משרשור שמפרק את השקרים של טאוב בעניין אחד חשוב, טענתו שאין תופעה כזו "אלימות מתנחלים" מונח שהוא מפקיד לשים במרכאות, וזולת זוטי דברים בשוליים מדובר על מזימה שטנית ושקרית של מדינות אירופאיות, גורמי זכויות אדם ועיתונאים, להפליל את ישראל. בשבועות האחרונים גדי טאוב התנפל על כתבה שפרסמנו בטיימס לפני למעלה משנתיים, כתבה שזכתה בפרס פולק לעיתונות והייתה מועמדת לפוליצר, אודות כישלון אכיפת החוק על נגד מעשי אלימות וטרור של יהודים נגד פלסטינים בשטחים. הוא רק לא הצליח להצביע על ��ובדה אחת שגוייה.
1/5
*כשהשמש שוקעת אפילו רעלנים קטנים מטילים צל גדול*
*לקראת הבחירות ולנוכח הסקרים, המכונה בהיסטריה והלחץ לחסום את האמת מפני הציבור הישראלי, ולפגוע במי שמביא אותה לציבור, הולך וגדל.*
*ולכן חשוב לפרק את השקרים. הנה הדוגמא של גדי טאוב* שרשור.
״סימוכין לטענותיי, רציתם? בבקשה״, הכריז גדי טאוב - ואז שפך מגילה שיש בה הכול: חמאה, אנטישמים, נוכלים, גרפומנים, מזימות ועלבונות.
רק סימוכין אין.
זו כנראה שיטת הסימוכין ההומאופתית: ככל שמדללים את העובדות יותר, כך הטיעון אמור להיות חזק יותר.
טאוב אפילו מודה שהעובדות בכתבה ״אפשר שרובן נכונות כשלעצמן״.
כלומר, הסימוכין שלו לכך שפרסמנו שקר הם שרוב העובדות כנראה נכונות - אבל הוא לא אוהב את התמונה שהן יוצרות.
https://t.co/OwxfXSZGbG
ח״כ יואב סגלוביץ הוא קודם כל בן אדם זהב. מענטש אמיתי. הלב שלו במקום הנכון. מקצוען, ישר, ערכי וראוי. הוא גם היחיד שבא להלוויה של סבתא שלי נירה רונן ז״ל שנרצחה בשבעה באוקטובר בביתה בכפר עזה. הוא הגיע אחרי שנה גם לאזכרה כי אכפת לו. אף אחד ממשלת האסונות לא העיז להראות את פרצופו. עד היום אף אחד מהם לא התקשר לנחם. תזכרו את זה לפני שאתם קונים את כל ההתקפות עליו. מאחל לו הצלחה בכל דרך שיבחר. יואב תודה רבה מכל המשפחה.
בצד אחד:
אלו�� בצה"ל, שהקדיש את חייו לביטחון המדינה דרך מסלול קרבי מפואר של לחימה ופיקוד במיטב היחידות של צה"ל. בן הציונות הדתית האמיתית, זו שנושאת בגאווה בנטל, ערכית, מוסרית, לא מתחמקת ולא משקרת.
ובצד השני:
פוליטיקאי. נציג נאמן של ממשלת המחדל והאסון. שר ביטחון שפגע באופן עקבי באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, הוביל הצבעה נגד השוויון בנטל ובעד מתן פטור מעונש לעשרות אלפי עריקים. הדליף ללא אבחנה. התנגד, כמו האדון שלמרותו הוא סר, לוועדת חקירה ממלכתית. בורח מאחריות ומתחנף למנהיג העליון, כמו כל אחת ואחד מהחנפנים בממשלה הבזויה הזו, שעובדת באופן שיטתי כנגד האינטרסים של אזרחי מדינת ישראל.
ועכשיו, לכו הצביעו עבורו בפריימריז. כי הוא עושה את זה למענכם, המצביעים שלו. כי הקול שלכם יותר חשוב מביטחון המדינה, משיוויון בנטל, מדוגמא אישית ומאחריות. הקול שלכם שווה הכל, בטח שהוא שווה יותר מטובתה של מדינת ישראל. אז לכו, הצביעו בעדו. ועל הדרך תבזו קצין בכיר בצה"ל, שלא ��רח להתרפס בפני השר, כי חשב שביטחון המדינה חשוב יותר ממיקומו של השר הנכבד בפריימריז. איזו טעות של טירון.
השרים סמוטריץ' וסטרוק, אתם טוענים במכתבכם ש"נמסר לקבינט מידע שגוי" על ההיערכות המחודשת בעזה.
היות ומדובר בעניין מדיני שנסגר מול האמריקאים, האם תוכלו לציין מי בדיוק מסר לכם בקבינט מידע שגוי?
האם יש מישהו בקבינט שהוא בכיר מכם, ניהל את המגעים עם האמריקאים והוא זה שמסר לכם מידע שגוי? שרים בקבינט לא יכולים להטיח האשמה חמורה כזו בלי לומר במי מדובר.