@TehilaFriedman ההשלכות לשרות הקרבי של הבנות ישפיעו ישירות על התת מגזר בציבור הדתי לאומי שתומך בהן.
אם קריירה קודמת למשפחה ולטבע האנושי, אז למה שבת לא תתחתן לכתחילה בגיל 35?
ולמה שלא תטייל בעולם, ותתנסה בהתנסויות שונות ב15 השנים עד לחתונה?
לכל אווירה שיוצרים יהיו השלכות.
השבוע, על אם הדרך בין אפרת לתקוע הוקמה נקודת אור חדשה - 'כוכב יהודה' על אדמה בה ישבו אבות אבותנו בימי בר כוכבא, חידוש החיים שם הינו דבר יהודי טבעי.
הדבר עורר את יצר הרצחנות של הערבים סביב, שתקפו את החלוצים אך הכאב הגדול הוא שהיהודים נלקחו למעצר והאויב שב לביתו ללא פגע.
האזינו:
אוהבים
תעצרו הכל לדקה, ותקראו על גיבור שאתם חייבים להכיר.
יניב סרודי ז"ל, בן 26 מאשדוד, לא לבש מדים באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר. הוא לא היה לוחם בסיירת מובחרת. אבל בתוך התופת של פסטיבל הנובה, הוא התגלה כאחד מגיבורי ישראל הגדולים ביותר של הדור שלנו.
כשהתחיל הטבח והכאוס שלט בכל, האינסטינקט הטבעי של רוב האנשים היה פשוט לברוח. אבל יניב קורץ מחומר אחר. במקום להימלט על נפשו, הוא בחר להיאבק. בקור רוח בלתי נתפס, הוא הצליח לחטוף נשק מאחד המחבלים, חיסל אותו במקום, והתחיל לטפל בפצועים שהיו סביבו בשטח.
כשהבין שהטבעת מתהדקת ושחייבים לצאת משם, הוא לא דאג רק לעצמו. יניב הכניס לרכבו את בת זוגו, סיון, ויחד איתה עוד שמונה (!) ניצולים שחיפשו מחסה.
ואז התחיל מסע ההישרדות.
תחת אש תופת של מחבלים, כשהכדורים שורקים ומנפצים את הרכב מכל עבר, יניב נהג בזיגזגים כדי לחמוק מהירי. במהלך הנסיעה המטורפת הזו, יניב חטף 4 כדורים. ארבעה כדורים בגופו. כל אדם אחר היה קורס מיד, אבל לא יניב. כוח הרצון האדיר שלו, האהבה שלו לסיון והאחריות שלקח על תשעת הנוסעים שאיתו, החזיקו אותו ער.
הוא סירב לעצור. הוא המשיך לנהוג כשהוא מדמם פציעה אנושה, עד שהצליח להביא את כל יושבי הרכב בחיים, למקום מבטחים בשערי אוגדת עזה. רק שם, כשכולם היו מוגנים, גופו נכנע. יניב פונה לבית החולים, ושם, למרבה הצער, נקבע מותו.
במותו, יניב העניק חיים. הוא הפך לסמל נצחי של גבורה אזרחית, אהבה ללא תנאי והקרבה שאין לתאר במילים.
אל תתנו לסיפור הזה ללכת לאיבוד בפיד.
אנחנו מבקשים מכם – תנו לייק לפוסט הזה ושתפו אותו. בואו נדאג שהפנים היפות והאמיצות של יניב סרודי יגיעו לכל מסך ולכל בית בישראל. מגיע לו שנזכור.
יהי זכרו ברוך.
הרב זרביב בריאיון בלעדי לעולם קטן: "התקשרו ואמרו שנאלצים לבטל. האמת שמאוד נפגעתי"
הרב זרביב מספר: "אני פתאום בבוקר מגלה שיש סערה גדולה על האירוע הזה. אני יודע שזה היה צריך להיות באחת הישיבות בדרום תל אביב, ולא היה נוח להם שאני אבוא אז ביטלו את ההגעה שלי לשם. אבל לתל אביב אני אבוא גם אם זה יהיה ברחובה של עיר".
כששאלנו על הביטול הרב סיפר: "מי שהזמינה אותי התקשרה, היא ביקשה סליחה ואמרה שהכל תואם כמו כל הפעמים, זה בית כנסת שבעצם הוא של הקהילה בגדול, הישיבה הגיעה לבית הכנסת אחרי שהוא כבר שימש את הקהילה, וכראה דעותי לא כל כך נוחות לישיבה לצערי. הם לא שמעו אותי, שמעו ב-AI. אולי אם היו שומעים דעתי כן היתה נוחה".
שאלנו את הרב על דבריו של הרב שרלו, שהזכיר בהקשר לשיטת הלוחמה שפיתח הרב זרביב את דברי הרמב"ן על אכזריות במלחמה. הרב זרביב: "האמת שמאוד נפגעתי. באמת! עזבתי את הבית, עזבתי משפחה למעלה משנתים, עזבתי אישה וילדים. הלכתי בשביל עם ישראל. באמת מסרתי את הנפש. מבחינתי עשיתי הכל. תאום באים ואומרים שאני אכזרי?! רומזים שאני אכזרי?! שאני לא מוסרי?! מה זה הדבר הזה? יותר מוסרי מזה יש, שהבאתי את הילדים הביתה בשלום?! זה באמת מעליב ופוגע בי ובמשפחתי, זה באמת לא יכול להיות. זה כאב ממש חד". הרב מוסיף: "לא אנסנו, לא רצחנו סתם, כדי שלא יצאו מהפירים על החיילים שלנו הרסנו להם את הבתים".
הרב זרביב מספר על שיטת הלוחמה שפיתח ועל התוצאות שלה: "הכל התחיל כשהבנתי שצריך לשנות את שיטת הלוחמה. פותחים בתים, יוצאים מבתים והאויב חוזר ועשרות חיילים נהרגים. הצלחנו להוריד את רמת הנפגעם שלנו שהילדים יחזרו הביתה לילדים שלהם. בגבעתי לפני שהתחלנו לפעול נהרגו 5.9 לוחמים בחודש מאז האויב. ב-16 החודשים שפעלנו עם חטיבת גבעתי זה ירד ל-0.43! כ-85 לוחמים הצלנו בתוך חטיבת גבעתי!"
“אסור לעולם שהאבל יהפוך לזהות שלנו”
נאומים רבים וחשובים נישאו במהלך הוועידה למאבק באנטישמיות שקיימנו השבוע אולם דבריו של הרב יהורם אולמן - שאיבד את חתנו הרב אלי שלנגר הי״ד ועוד ארבעה עשר מבני קהילתו בטבח הנורא בערב ליל ראשון של חנוכה בבונדיי ביץ’ - בלטו מעל כולם בעומקם ובהשראתם.
הרב יהורם אולמן הוא שליח חב”ד ואב בית הדין בסידני אוסטרליה
היתה לי שיחה עם חבר ותיק מהתקופה ששנינו היינו שמאלנים טורבו ברמת הנוער-מרצ-ממותג-ירוק-זרחן ושנינו עכשיו בימין ונזכרנו כמה שנאנו אנשים ממש באותה תקופה. שנאה רושפת ויוקדת ללא מנוח. ממש הסתובבנו מרוגזים ומדוכאים מכמה שאנשים טיפשים וסתומים ומגיע להם למות. היום אני ימני ואני ממש אוהב אנשים. גם כאלה שאני לא מסכים איתם בכלל בכלל. אני עלול לרחם או להתבעס מזה שאני רואה אנשים תקועים מחשבתית - אבל לא לשנוא. בטח שלא להתעצבן.
וזה מזכיר לי שהיה איזה ימני אחד בגדוד שלי שכל הזמן הייתי מתווכח איתו ויכוחים פוליטיים נוראיים בצעקות ואמרתי לו פעם: ״וואו, אתה בטח ממש שונא אותי, אה?״ הוא השתתק רגע, הסתכל לי בעיניים ואמר לי - ״אני שונא רק את היטלר, למה שאני אשנא אותך? אתה אח שלי״. וזה נורא בלבל אותי. אז.
ואני תוהה עכשיו אם שנאתי כל כך את כולם מתוך זה שהייתי צעיר ומטומטם או מתוך שמאלנות? מתוך שילוב של שתי התכונות? אני לא יודע להגיד. יש פה עוד אנשים שעברו מהשמאל לימין והיו להם תחושות דומות?
עוד נקודה חשובה - בסרטון של זמביש (מנכ"ל חברת אמנה) הוא טוען שחייבים להכניס פועלי אויב ליישובים כי בזמן שלא בונים ביישובים בגלל מחסור פועלים יש הרבה בנייה ערבית.
והנה דו"ח שהוציאה תנועת רגבים שעוסקת כבר שנים במעקב אחרי הבנייה הערבית לפני כמעט שנה - הדו"ח טוען שהמשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית שנובע בין השאר מההחלטה לא להכניס פועלים הוא אחד מ-3 הגורמים לירידה דרסטית בבנייה הבלתי חוקית הערבית
ח'אן יונס: המוני עזתים התאספו בחצר בי"ח נאצר במערב ח'אן יונס לחגיגות שחרור המרצחים מבתי הכלא בישראל, בדקות האחרונות אוטובוס ראשון של מרצחים הגיע לרצועה.
חמאס וארגוני הטרור הכינו את האירוע הזה היטב והוא מתוכנן להיות אחד מאירועי "הניצחון" שלהם.
בעזרת השם ישובו כל השבויים, החטופים והנעדרים בשלום לחיק משפחותיהם בריאים ושלמים. נעטוף אותם באהבה, אושר וטוב.
קבוצה קטנה של אסטרטגים, שמקורם ברפורמה, עמוסים בכמויות אדירות של כסף, משאבים, מערך פרסום ושיווק, קבוצות שלפני רגע נקראו לעצור את המדינה על רפורמה במערכת המשפט ע''י פירוק צה''ל, הערבות ההדדית והמדינה היהודית, הפכו את החטופים לכלי אסטרטגי נגד ממשלת ישראל ועם ישראל.
מתוך אמונה שאין מחר, אין אמת ואין אלוהים, הם החליטו לטרלל את מדינת ישראל (כהמשך לרפורמה) ולהעלות את מחיר החטופים שעלה לנו בדם חיילים, ןיעלה לנו בעוד חטופים רבים.
באמצעות הסרט הצהוב, שהפך בהדרגה לעבודת אלילים, לסמל דתי, הם טירללו את כל השכבה של השמאל שהפסיק לחשוב לשנים קדימה ונמאס לו מהבבונים.
הם רוצים הכל עכשיו. הכל מיד. את כולם עכשיו.
הם החליטו שמטרת המלחמה תהיה החזרת החטופים, מטרה שמתנגשת במטרה ארוכת הטווח - השמדת עזה, השמדת התקווה של ההמון הערבי צמא הדם היהודי מלנסות ולעשות בנו עוד טבח, לגרש את האויב הערבי, לקחת לו את האדמות, ולבנות ערים משגשגות.
מי שרוצח יהודי, מי שאונס יהודייה, מי שחוטף ילד יהודי, לא יהיה. לא הוא, לא משפחתו, לא השבט שלו, לא העיר שלו ולא הטריטוריה שלו.
במו ידם, הפכו האסטרטגים, כל אחד ואחד מאיתנו להיות מטרה לחטיפה, התעללות, אונס, ביזה ורצח כי הערבי הבין שאין מחיר.
מכיוון שמבחינתם הכל מותר במלחמה בימין ובנתניהו, ובשילוב קוצר רואי היסטורי, הם דנו אותנו, באמצעות מיתוג גנוב ממלחמת האזרחים האמריקאית של סרט צהוב, לחטופים רבים בעתיד.
כל ערבי מפגר ינסה לחטוף יהודי, כי אין באמת מחיר.
המחיר היחיד הוא גירוש, כיבוש והתיישבות.
תתפללו שנתעשת.
תתחמשו.
@IshayShnerb כשהייתה ההתנחלות במלון פארק בחברון ב1968.
עובד בן עמי, ראש עיריית נתניה, שלח לאבא שלי שני מומחים לתרבות הערבית, שילמדו את המתנחלים איך לדבר עם הערבים, ואת כללי הנימוס המזרחיים.
אבא שלי אמר: "לא צריך, עכשיו הגיע הזמן שהם ילמדו את השפה והנימוסים של עם ישראל"
בואו ניתן לחלל צה"ל ישי אורבך ז"ל את הזיכרון המדויק שהוא ראוי לו
פגשתי לפני כמה שבועות בזכרון יעקב את נועם אורבך, אביו השכול של סמל ישי אורבך ז"ל שנפל ברצועה, בגלריה לאומנות שהוא מנהל במקום.
הוא סיפר לי בכאב שדו"צ הוציא לאחר נפילת בנו ישי הודעה שגויה לפיה הוא נהרג בקריסת מבנה. הטעות נולדה בניירת העברת הגופה מהרצועה לישראל.
אלא שהתברר מהר מאוד שהאירוע היה שונה - ישי נהרג מטיל RPG שנורה עליו לאחר שרץ לסייע תחת אש למפקדו הפצוע.
ראיתי בעיני כמה כאב לאב השכול שהגבורה של הבן שלו לא באה לידי ביטוי בהודעת דו"צ, ועוד יותר מזה כאב לו שהוא רדף אחרי צה"ל שיתקנו את ההודעה והם דחו אותו ב"לך ושוב".
הצעתי לו עזרה בגיוס תקשורת לעניין והוא סירב כעניין של כבוד.
הוא לא רצה לעשות קמפיין, הוא סה"כ רצה להגיע לבכירים, להסתכל להם בעיניים ולדרוש תשובה למה הם לא מתקנים את ההודעה.
האב, נועם, הצליח לבסוף והנה יצאה היום הודעה מתקנת.
אלא שהתקשורת לא מספיק מהדהדת את הפרסום של התיקון ולכן אני מבקש מכם לשתף זאת לזכרו.
בואו נעשה מאמץ משותף להענקת כבוד אחרון לישי אורבך, על מנת שייזכר כמי שנהרג כשרץ לסייע למפקדו הפצוע תחת אש, חודשיים אחרי שהתחתן.
זהו תיקון חשוב לזכרו של גיבור ישראל סמל ישי אורבך ז"ל.
אנא שתפו לזכרו