השרשור תשובה הזה, על התסכול שלי מהפרק ב'חיות כיס' שעסק בפיתוח הכלכלי של ארה"ב במאה ה-19 ואירח את @NMaggor, טעון הבהרות ותיקונים.
ראשית, כתבתי שכמה וכמה טענות של מגור נראות לי שגויות, אבל לא הסברתי בפירוט מדוע.
🧵
כשיעותנאי נהדר פוגש כלכלן נהדר. קריאה מומלצת. לוקח למקום שלי: יש חור שחור בהבנה האמפירית שלנו את תעשיית הטק המקומית שמפריע לי הרבה זמן. הרשת החברתית שנוצרת בצבא היא בלי ספק קריטית, אבל לא נגישה בנתונים (לפחות, מהחפירות שלי). לדעתי מחסום מרכזי להבנה שלנו את נס ההיי-טק הישראלי.
אם הכרתם אותי בפאזה ה-8200ית שלי, בטח שמעתם אותי מתישהו חופר על רשתיות.
ובכן, אנשים לא באמת משתנים, ועל כן כתבתי הבוקר על מחקר חדש של ד"ר שמואל סן @san_muly מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית - מחקר שעוסק בהשפעה של קשרים רשתיים שכאלה על קבלה לעבודה ראשונה.
במחקר, סן בדק ברישומי ביטוח לאומי מה היה מקום העבודה הראשון של צעירים ישראלים. אחר כך, הוא השווה בחן האם בחברות שבהן עבדו הצעירים, עבד –שימו לב לזה- קולגה לשעבר של ההורים שלהם. הוא מצא שאם בחברה עבד קולגה לשעבר של ההורים בזמן שהילד התמיין לחברה – הסיכוי שהוא יתחיל לעבוד בה עולה במאות אחוזים ביחס לחברות אחרות מאותה תעשייה ומאותו איזור גיאוגרפי. כשההורים והקולגה-לשעבר עבדו יחד בחברה קטנה, סטארטאפ למשל, הסיכוי שהילד יתחיל לעבוד בחברה עולה *פי 13*.
הנתונים האלה מעוררים מחשבות ברמת הפרט, אבל לפי סן – הם ביטוי לשינוי תפיסתי בכלכלת העבודה שטרם חלחל למדיניות הממשלתית. במשך שנים, כלכלני עבודה שמו את הדגש על השכלה וטיפוח הון אנושי כגורמים המנבאים הצלחה תעסוקתית. בשנים האחרונות, הרבה בגלל יכולות מדידה משופרות, הדגש בכלכלת העבודה עובר אט אט לבחינה של קשרים חברתיים כמנבא להצלחה תעסוקתית.
ההשלכה הקונקרטית של זה, אליבא דסן, היא שייתכן שהמדינה צריכה להשקיע פחות בטיפוח השכלה של אוכלוסיות לא-משולבות בתעסוקה. במקום זה, היא צריכה להעביר את ההשקעה שלה להזדמנויות שיאפשרו לאוכלוסיות הללו –לפחות למצטיינים מתוכן- לפ��ח קשרים בתעשיות החזקות. למשל, באמצעות השקעה רבה יותר בתוכניות התמחות. האם זה יכול לחולל שינוי משמעותי יותר בתעסוקה של חרדים וערבים?
על כל זאת ועוד בכתבה שבתגובה הראשונה.
(קרדיט תמונה: ברונו שרביט)
ישראלים בחו״ל — בסוף אוקטובר יתקיימו בישראל עשרות כנסים אקדמיים. המועד המדויק (ככה"נ 19 או 26 באוק') ייקבע בקרוב
לרשימת עשרות הכנסים שמתארגנים: https://t.co/CRrhnzBAY4
שמחון נותן כאן פייט קשוח ביותר לזליכה. הוא טוען שעליית מחירי הדיור נבלמה מיד ברגע שהממשלה עלתה כי... האמינו לה שהיא תוריד את מחירי הדיור! 🥳
@BarakHer אומר את המובן מאליו, שזו הריבית.
כמה מובן מאליו? אפשר לראות בתרשים.>
Excited to share an updated paper from a longstanding agenda with @ahall_research, @danmthomp, @jesselyoder: "Fortunate Sons: Elite Political Selection in American History" https://t.co/mVDfK2mvL4
This paper is a banger that documents how technological change transforms research agendas.
Rather than shaking up the questions people were interested in, computers let researchers tackle questions they already cared about but were bottlenecked by compute. Quite relevant for thinking about AI & science imo!
מיליונים ברחבי העולם משתמשים בהן מדי יום. כל ילד יודע לרכב עליהן.
הן חוללו מהפכה בחייהם של בני האדם.
אבל אפילו אחרי שבני האדם הגיעו לירח, המדע עוד המשיך להתווכח על איך לעזאזל הן לא נופלות.
אופניים.
לא פשוט כמו שנראה.
ובכלל, הכל התחיל בהתפרצות הר געש היסטורית.
שרשור דו-גלגלי🧵⬇️
Israeli kibbutzim are communal settlements built on socialist principles. Before 1985, over 90% of their votes went to leftist parties. Then a financial crisis hit some kibbutzim harder than others. They all shifted right. Abramitzky, @Netanel_BP, Lavy and Palgi explain how.
רגע לפני המלחמה, התארחתי אצל @GuyKatsovich האדיב לשיחת עומק על נושא ההגירה בישראל, במטרה להעמיק בסיפור שמאחורי הכותרות הדרמטיות, ולהביא ניתוח שקצת מפריד בין הרעש התקשורתי למציאות המורכבת.
בשורה התחתונה: הירידה מהארץ היא (עדיין?) ממש לא האפוקליפסה שעושים ממנה, אבל יש בהחלט מגמות מטרידות מאוד עבור כל מי שרוצה להמשיך ולחיות במדינה מערבית ומתקדמת.
לצד ההגירה, דיברנו גם על עקרונות ליבה של @Alenu_org, מ-"מבחן המובן מאליו" למוצרים ציבוריים, ועד למעבר הדרוש מ"ריב אופקי" בין קבוצות בחברה ל"ריב אנכי" בין האזרחים לבין נציגיהם.
להאזנה/צפייה (כדאי לכם, כי יש גם עזרים ויזואלים שהוכנו במיוחד :)) חפשו בכל הפלטפורמות:
"הפודקאסט של גיא קצוביץ'".
ואם אתם ממש מתעניינים בנתונים שהובילו את השיחה >>
There is great excitement about the potential for AI to reshape science, but so far very little empirical evidence about how that is (or is not??) happening in real time. I'm excited to share a new working paper with @carolyn_sms about the impact of AlphaFold on science ->
1/ 🚨We’ve posted a substantial new version of our paper (with @LichtingerGuy ) on GenAI and occupational entry barriers.
The broad question is how AI will affect wage inequality.
A thread 🧵
הייתה לי הזכות לשוחח עם @YannayASpitzer על עבודתו של פרופ׳ יואל מוקיר זוכה פרס הנובל, שהיה המנחה של ייני בדוקטורט, ועל היסטוריה כלכלית. ד״ר שפיצר היה אדיב מאוד עם זמנו והיה לי מרתק לשוחח עמו.
https://t.co/gp9ZEODp3g