כתבת בכל הטור הארוך הזה משפט אחד שהוא המפתח: "אפשר להתווכח היכן בדיוק עובר הקו בין אחריותה של הממשלה לאחריותה של מערכת הביטחון למה שקרה בבוקר שמחת תורה ההוא"
ככה בשקט ובעקיפין אתה פתאום לא יודע כלכך מה בדיוק האחריות של נתניהו, כשאתה אפילו לא מזכיר אותו בשמו. האיש הנחרץ יודע כל פתאום לא ממש בטוח "היכן בדיוק עובר הקו בין אחריותה של הממשלה לאחריותה של מערכת הביטחון" (כאילו זה דיון אמיתי בכלל)
הנה מילים שלך מהטור שכתבת במאי 2022 בשינוי קל:
בואו נגיד את האמת: אלמלא היה מדובר בנתניהו - אם היו אלה בנט או לפיד שהיו אחראים לשבעה באוקטובר - היית אומר עליהם שיש להם דם יהודי על הידיים. כשמדובר בנתניהו, יש מהנדסי תודעה, כמוך, שעובדים במשרה מלאה כדי שנשכח לו עם. וכאמור, אפשר לטעון שלמרות הכל, יתרונותיו של נתניהו עולים על חסרונותיו. אפשר גם לטעון שנתניהו של מחר יהיה טוב יותר מזה של אתמול. אבל מהעובדות לא מומלץ להתעלם.
מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית מהליכוד, מספר בתכנית ׳שבע תשע׳ ברדיו 103, כי עירו לא קיבלה סיוע מהממשלה כי לא היו מספיק מתפקדים לליכוד: ״חלק מהחברים שלי בליכוד, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים סביבי ופעילים, אמרו: לא פקדתם מספיק, אין לכם מספיק אנשים. בעיניי זה היה קצת מהמקפצה. בד"כ אומרים את הדברים האלה ברמיזות עדינות, בטח לא במלחמה. אבל הדברים נאמרו״
לשירותכם שירשור הטרדות של פעילי ליכוד מול בתים של חברי כנסת (לצפות כמובן רק לאחר שתסיימו לנגב את הדמעות מהתלונות של חברי הליכוד על ההפגנות מולם)
נתחיל: רמי בן יהודה מחוץ לבית של זאב אלקין, צועק על אשתו של אלקין: "רוסיה בוגדת עלובה".
@Nissim_Sofer@HalaliZack@avishaigrinzaig ואליקים רובינשטיין היה ראש לשכת משה דיין (בממשלה של הליכוד), מונה על ידי הליכוד לתפקידים מדיניים שונים (אפילו החליף את נתניהו בתפקיד בשגרירות בוושינגטון) ואז כמזכיר ממשלה של שמיר. זה מנע ממנו להתמנות לעליון?
נעמה לזימי @naamalazimi לראשי הרשויות בספר…לפנתיאון.
״הם סיימו קדנציה, לא עשו כלום, יאללה״
קחו שלוש דקות, רק שלוש דקות, ואז תפיצו צפונה ודרומה כדי שאולי חלק מהתושבים המופקרים על ידי הממשלה יתעוררו!
אני הולך לכתוב עכשיו משהו שחשבתי שהוא מובן מאליו אבל לצערי אני רואה שלא.
תהיו איתי בבקשה זה פוסט חשוב.
לבחירות הקרובות יש מטרה אחת ויחידה: להעיף את ביבי מהשלטון.
עד שהוא לא יעוף אי אפשר לתקן שום דבר ולא משנה מה אתם חושבים שצריך לעשות.
ביבי זה כל החבילה שמגיעה איתו - זה הפילוג, זו הסתה, זו מכונת הרעל, זה הג'ובים והחובבנות בניהול, זה לתת את המפתחות לשאלטר לקבוצות כוח קיצוניות, זה המלחמות שלא נגמרות כדי להישאר על הכיסא, ואני יכול להמשיך עוד. את המחירים כולנו מכירים.
להחליף את הממשלה הזו - זו המטרה היחידה ואין בלתה.
האם כל הבעיות שלנו יפתרו כשהוא ילך? ברור שלא. יש בעיות יסוד שהוזנחו כבר 70 שנה והתיקון שלהן לא יהיה בין לילה, וגם לא תוך קדנציה אחת. הממשלה הבאה רק תתחיל לתקן את עומק הנזק שנעשה פה. לא יהיו פתרונות קסם ועוד נתווכח מלא על הדרך.
האם אנחנו מסכימים לגבי מה הדרך הנכונה לטפל בבעיות? מה הפתרונות הראויים?
לא, וגם לא נצליח להסכים עליהם לפני הבחירות. אחרי הבחירות רק תתחיל עבודת הבירור, ותהיה עוד מלא עבודה. את חלק מהבעיות רק נגלה שיתחיל התיקון, כי נצטרך לשאול את עצמנו שאלות מאוד קשות של מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות ואיך אנחנו חיים פה ביחד.
אבל אנחנו עדיין לא מוכנים לזה.
צריך קודם כל לנצח את הבחירות ולהעיף את הממשלה.
אבל נראה שבגוש התיקון, האופוזיציה, השינוי, או איך שלא תרצו לקרוא לו - כבר מתווכחים על האידיאולוגיה של אחרי ומה ההבדל בין יש עתיד בראשות בנט או כחול לבן בראשות אייזנקוט, מפלגת הגמלאים החדשה בראשות יועז הנדל שהיום פשוט קוראים להם המילואימניקים, בדמוקרטים של יאיר גולן נשלפות הסכינים הארוכות והם רבים ביניהם בטהרנות מי יותר שמאלן עוד לפני שהם קיבלו מנדט אחד, וליברמן שמדבר על איך הוא הולך לכבוש את ביירות. אה, וכולכם נופלים לספין של ביבי כאילו יש כרגע תיקו והערבים הם לשון מוזניים במקום להגיד הדבר הברור מאליו: יש 70 מנדטים שרוצים להחליף את הממשלה.
חברים – כולכם התבלבלתם. זה לא מעניין.
העסק הזה צריך להיות הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים.
יש לכם משימה אחת בלבד: לנצח את הבחירות.
ההבדלים ביניכם לא באמת מעניינים כרגע, ומהיכרותי עם רובכם - תוך שלוש שאלות לדעתי גם אתם לא יודעים להגיד מה ההבדלים ביניכם, בעיקר כי כרגע ההרס הוא כל כך נורא ששני הצעדים הראשונים בתיקון יהיו אותו דבר בכל מקרה.
צריך קודם כל להעיף את ביבי, להכניס אנשים טובים למגזר הציבורי, למגר את השחיתות ולהתחיל לעבוד כדי שבכלל אפשר יהיה להתחיל לדבר על אידיאולוגיה ופערים.
כמו שבמטוס קודם כל שמים מסכת חמצן על הפרצוף שלכם לפני שאתם מטפלים בילדים, ככה גם הבחירות האלה.
אה, ובואו אני אגלה לכם סוד – אחרי שביבי ילך, תגלו שגם עם חלקים גדולים של הליכוד, אלו שלא הושחתו בג'ובים ופופוליזם, יש לכם פרטנרים ועם מי לעבוד. בטח שעם המצביעים שלהם, וגם עם החלקים הלא משיחיים בציונות הדתית. והתיקון יצטרך לטפל גם בחברה החרדית וגם בחברה הערבית, כי זה שתי אוכלוסיות גדולות שלא הולכות לשום מקום.
ומה אני רואה בינתיים? שכל אחד מכם מנסה לבדל את עצמו, להכניס קטנות ליריבים על מה הם אמרו או לא אמרו, ועוד כל מיני קשקושים.
תקשיבו: זה הרבה יותר חשוב מהמשחקים הילדותיים האלה שלכם.
תתחילו כבר לעבוד באופן מתואם וביחד כי לא תהיה הזדמנות אחרת. אתם צריכים לייצר אנרגיה סוחף לגוש. המפלגה שלכם לא מעניינת.
תנצחו את הבחירות, תעשו את שני הצעדים ההכרחיים שממילא צריך לעשות כדי שתהיה ממשלה מתפקדת, ואז נשב לדבר על הפערים בתוכנו ובינינו.
כי כרגע? האנרגיה השלילית הזו שלכם מקרינה, היא לא סוחפת, ואת המחיר כולנו עלולים לשלם בקלפי.
ואם חשבתם שארבע השנים האחרונות היו גרועות?
מעוד ארבע שנים כאלה כבר לא תהיה דרך חזרה.
אז תסתמו את הפה והאף, תהיו ברורים על החיבור ביניכם, תסמנו מטרה משותפת אחת – להחליף את הממשלה הנוראית הזו, ותתחילו לעבוד ביחד.
כולנו איתכם ומאחוריכם. תראו לנו שאתם ראויים.
מירי רגב. יואב קיש. אמיר אוחנה. עידית סילמן. גילה גמליאל. אליהו רביבו. דודי אמסלם. מיקי זוהר. יריב לוין. אלי דלל. תזכרו את הרשימה הזו. לכולם היה זמן לצייץ ולתמוך באוריך שחשוד בעבירות של פגיעה בביטחון המדינה. לאף אחד מהם לא היה זמן לצייץ מילה אחת של ניחומים על רותם ינאי ז"ל, שנהרגה אתמול במשמרת שלהם. סדר עדיפויות מעוות של אנשים שאיבדו את הבושה. אפס מנהיגות. אפס אנושיות.