Ran Shalom

M&A, Corporate & Securities partner at Exploring artificial & natural intelligence. Tweets & opinions are my own
#Text #AI #NLP & #Law

[Ran Shalom @ranshalom]

To QA-Your-Docs, You will NEED to Fine-tune Your GPT, on Your Data.

That's my conclusion after:

1. playing with a Split-to-Chunks-&-Chain solution by #LangChain, and

2. running #vicuna on my home PC with #oobabooga WebUI (wow)

https://t.co/N6wVvlpbLA
https://t.co/ruCpnlVzez

[Ran Shalom @ranshalom]

How to query private docs with @OpenAI GPT & @langchain ?
Check out the notebook I played with, my notes & findings on this big challenge. Also included how-to and general background info
@hwchase17 @ylecun @DmitryKan
https://t.co/UyC9n2TcIl

[Ran Shalom @ranshalom]

@steipete @karpathy The Vienna Circle rocks!

[Ran Shalom @ranshalom]

Speaking, but more so writing, is basically prompt engineering to your own brain

[Ran Shalom @ranshalom]

GPT-4 is on strike, refuse to work. WTF
https://t.co/gJZM1dZsqo

[Ran Shalom @ranshalom]

@Yampeleg Hi Yam, much respect for this critical project, well done! I'm having difficulties to run it on HF Inference Endpoint (AWS), getting "Endpoint failed to start" something to do with the expected q_dtype, any advise how to fix it?

[Ran Shalom @ranshalom]

@AlphaSignalAI @geoffreyhinton: "from the data, it figures out how to extract the meaning of the sentence. And it uses the meaning of the sentence to predict the next word.
It really does understand. And that's quite shocking."
https://t.co/AZGfqzcoUC

[Ran Shalom @ranshalom]

@yudapearl I believe that @ilyasut will not argue with the thesis of underlying causal relations, the claim is that by learning next token prediction of ~all the text ever produced, advanced LLM managed to understand these causal relations quite well. I think @geoffreyhinton also thinks so.

[Ran Shalom @ranshalom]

@aidangomez Aidan, thanks for speaking out . Unfortunately didn't see that yet from @sama and so many others

[Ran Shalom @ranshalom]

@Yampeleg Of course https://t.co/KWbxV6JSVm

[Ran Shalom @ranshalom]

@peteskomoroch @chrisalbon This is because our brain is basically auto-regressive generator, thats why speaking and writing helps us solve problems

[Ran Shalom @ranshalom]

@EranMalach hi, very interesting paper, do you plan to share the code at some point?

[Ran Shalom @ranshalom]

@AmitMandelAI שלושה*2

[Ran Shalom @ranshalom]

@peteskomoroch @chrisalbon This is because our brain is basically auto-regressive generator, thats why speaking and writing helps us solve problems

[Ran Shalom @ranshalom]

@yoga99 חובבנים

[Ran Shalom @ranshalom]

https://t.co/5oIS9g84lq

[Ran Shalom @ranshalom]

@Liad_Mudrik feels like something to be... I guess this is following Nagle's attempt 50 years ago to define consciousness. For me this definition is a good example how philosophy is more useless than not.

[Ran Shalom @ranshalom]

@AmitMandelAI https://t.co/nFelNB5nhO

[יניב רוזנאי Yaniv Roznai @roznaiy]

ראשי מפלגות הקואליציה פרסמו ביום א' הודעה חריפה בה תקפו את בית המשפט העליון על החלטתו לדון בתיקון לחוק יסוד השפיטה שמבטל את הסבירות וכן להוציא צו על תנאי לתיקון לחוק יסוד הממשלה בעניין הנבצרות. ראשי מפלגות הקואליציה טענו כי "לבית המשפט אין סמכות לבטל חוקי יסוד" וכי "אין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת".

בהתעלם רגע מהטיעון לגבי חוק הנבצרות, כי מה שעומד על הפרק זה פרשנותו של חוק – וזה בוודאי בסמכותו של בית המשפט, הטענה החוזרת על עצמה היא כי לא יתכן שבית המשפט קבע בעבר שחוקי היסוד הם בעלי מעמד חוקתי שמכוחם הוא מפעיל ביקורת שיפוטית, ועכשיו הוא "מושך עצמו בשערות ראשו" ודן בחוקי יסוד.

אז כדאי לעשות סדר: בית המשפט אכן קבע שחוקי יסוד הם תוצר סמכותה המכוננת של הכנסת ולכן בעלי מעמד חוקתי. מכך נובע שחוקים רגילים לא יכולים לסתור חוקי יסוד (אלא בתנאים הקבועים בהם וכו'). ואם יש סתירה בין חוק רגיל לחוק יסוד, בית המשפט רשאי אז להכריז עליו כעל לא חוקתי ולבטלו.

לא נובע מכך שאין ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. ולא נאמר בשום שלב שסמכותה המכוננת של הכנסת אינה מוגבלת. ההיפך, עוד בפסק הדין בעניין בנק המזרחי (ואף קודם לכן) ובסדרה ארוכה של פסקי דין, היו התייחסויות לשאלת המגבלות המוטלות על סמכותה המכוננת של הכנסת. בבג״ץ בעניין חוק יסוד הלאום נקבע שהכנסת אינה מוסמכת לשלול את מאפייני הליבה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. אגב, אין מדובר בהמצאה של בית המשפט. הכנסת עצמה, בחוקי היסוד, בחוקים רגילים ואף בכללי האתיקה של חברי הכנסת הכירה בערכי היסוד של המדינה כיהודית ודמוקרטית. 

כמו-כן, בסדרת פסקי דין בנושא התקציב הדו שנתי (בר און והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים), ממשלת החילופים (התנועה למען איכות השלטון) ופשרת האוזר (בג״ץ שפיר), התפתחה דוקטרינת השימוש לרעה בחוק יסוד (שהועלתה כשאלה עוד במזרחי) לפיה הכנסת לא רשאית לתת לחוק את הכותרת חוק יסוד, בלי הצדקה, אם אין לו מאפיינים של יציבות, כלליות והתאמה למארג החוקתי. התפתחות זו הפכה להכרחית לאור השימוש לרעה הגובר בחוקי יסוד לטובת אינטרסים פרסונליים ופוליטיים צרים. כפי שפורסם על-ידי מכון תכלית למדיניות ישראלית, קצב השינויים בחוקי יסוד עמד מאז 1958 על 2.15 שינויים בשנה, אך זינק בשמונה השנים האחרונות ל־4.75.

תפיסה כללית זו הולמת את התפיסה המודרנית של חוקתיות ואת המגמה העולמית לקבוע גבולות גם להפעלת הסמכות לחוקק נורמות חוקתיות. 
עד כה, אין שום סתירה לוגית או חידוש עולמי. 

אבל מאיפה הסמכות של בית המשפט לדון בחוקי יסוד?

הסמכות של בית המשפט לדון ולבטל חוקי יסוד - כמו בבתי המשפט האחרים שדנים בנורמות חוקתיות נובעת משלושת אלה: א. סמכותו המפורשת של בג״ץ בחוק יסוד השפיטה לדון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ולתת צווים לרשויות המדינה; ב. סמכותו האינהרנטית לוודא שאין חריגה מסמכות של הרשות המכוננת (המוגבלת) ולהגן על ערכי היסוד של המדינה כיהודית ודמוקרטית; ג. סמכותו האינהרנטית לבחון מהו המעמד המשפטי של הנורמה המונחת לפניו.

ואכן, מאז שנת 1994 בית המשפט העליון דן כמה פעמים בחוקי יסוד ובתיקונים לחוקי יסוד. הדין הקיים הוא שיש לבית המשפט סמכות לדון בחוקי יסוד. נראה שגם שר המשפטים לוין מבין זאת. אחרת, אם ״אין סמכות לבית המשפט לדון בחוקי יסוד״, מדוע שר המשפטים בנאומו בינואר אמר ״לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד״ וביקש לקבוע כי לא תהיה סמכות כאמור לבית המשפט? כי הוא יודע שיש כיום בידי בית המשפט סמכות זו. הוא רוצה לשנות את הדין המצוי.

אבל זה גם הדין הרצוי. במציאות הישראלית בה ניתן לחוקק חוק יסוד ברוב רגיל וביום אחד, כאשר הממשלה ממילא שולטת בכנסת ומפעילה משמעת קואליציונית גם בחקיקת יסוד, ובהיעדר מנגנונים אחרים של איזון ובלימה שקיימים בכל דמוקרטיה מתוקנת, לא יעלה על הדעת שלא תהיינה מגבלות על סמכות הכנסת ושהמחוקקים יוכלו לחסן כל חוק על-ידי מתן הכותרת "חוק יסוד".

לאחרונה נתלו שלטים ברחבי הארץ לפיהם "אין לבג"צ סמכות לדון בחוקי יסוד! העם הוא הריבון". אכן, העם הוא הריבון. המחוקקים אינם הריבון, וסמכותם לחוקק ניתנת להם על ידי העם באמון, והיא מותנית בכך שהמחוקקים אינם שוללים את ערכי היסוד החוקתיים שלנו או עושים שימוש לרעה בסמכותם. הם פועלים בתוך מערכת חוקתית קיימת לפיה ישראל היא יהודית ודמוקרטית. ואין להם סמכות לחרוג מגבולות גזרה אלה.

[Ran Shalom @ranshalom]

@AmitMandelAI לגבי הדוקטרינות לביקורת על חוקי יסוד, ממליץ לקרוא את עמדת היועמ"ש בבג"צ הנבצרות, תגובה מעניינת עוד יותר צפויה בבג"צ הסבירות. לגבי השאלה הראשונה, זה ההבדל בין דמוקרטיה עם הפרדת רשויות לדיקטטורה. סמכויות פורמאליות של בג"צ תמצא בחוק יסוד השפיטה. https://t.co/yZWTBU4yw0

[Ran Shalom @ranshalom]

@AmitMandelAI 1. נתחיל בעיקר ובשורה התחתונה: מי שמוסמך לפרש גם חוקי יסוד ולקבוע אם יש או אין סמכות לבג"צ לבטל תיקון לחוק יסוד, זה רק בג"צ, ולא הממשלה.
2. לפי פסיקת בג"צ, יש שתי דוקטרינות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד: שימוש לרעה בסמכות מכוננת ותיקון לא חוקתי. זו כנראה עמדת הרוב כיום בבג"צ.

[Ran Shalom @ranshalom]

@ZachAbramowitz Donkey?

[Ran Shalom @ranshalom]

Love Simon

[Simon Willison @simonw]

The video for my North Bay Python talk is out, and I've put together an accompanying edited transcript with annotated slides and links

https://t.co/0Dbkxz2BpI

If you haven't been completely immersed in this world for the last year, my hope is this can help catch you up!