התנתקות 2040

שתי ישויות. עם אחד מפולח. ישראל הדמוקרטית הטכנולוגית מול 'נצח יהודה' התיאוקרטית. עולם של משבר אקלים, לוחמים מהונדסים, בינה מלאכותית שמנהלת מדינה וארון ברית אחד

[התנתקות 2040 @rkatri]

רבים שואלים איך הגענו לפיצול המלא של שנת 2045. האם הייתה ירייה ראשונה? מרד מזוין? האם הכול קרה בבת אחת?

התשובה מורכבת יותר: לא היה מפץ גדול, היה סדק. סדק שקט, עמוק ומתמשך באמון הבסיסי שבין האזרח למדינתו.

הכול התחיל בשנות ה-30 המוקדמות. עם התמוטטות ממשלת האחדות והאצת השינויים החוקתיים, מיליוני אזרחים חשו שהריבונות הדמוקרטית פשוט מתפוגגת להם בין האצבעות. כשההפגנות דעכו והמאבקים הפוליטיים נכשלו, נולדה תובנה רדיקלית: אם אי אפשר להציל את המדינה מלמעלה — נבנה מדינה מלמטה.

כך נולד "המרחב הדמוקרטי". לא כמרד מלחמתי, אלא כתשתית תפעולית מקבילה. מה שהחל כגרעין שקט של הייטקיסטים, רופאים ומשפטנים, הפך תוך עשור לישות ריבונית מתפקדת לחלוטין בתוך המדינה הקיימת:

חינוך עצמאי: מערכת חינוך ממלכתית-ליברלית שפעלה במנותק מהתכנים הרשמיים.

כלכלה חסינה: המטבע הדיגיטלי "נבו" (Navo) שאפשר סחר פנימי מאובטח וחסין מפני פיקוח ממשלתי.

לב של בינה מלאכותית: מערכת ה-AI האזרחית "הגר" (Hagar) שניהלה את היבטי החיים, התעסוקה והרווחה, והעניקה לחברי המרחב יתרון כלכלי וחינוכי מכריע.

כמו ההסתדרות הציונית בזמנה, המרחב הדמוקרטי צמח לגוף עצמאי עם מיליוני חברים ומערכת יחסים בינלאומית ענפה, עד שהפך למדינה בתוך מדינה.

בשנת 2045, המציאות כבר לא יכלה להכיל שני חוזים חברתיים סותרים תחת קורת גג אחת: מצד אחד, מיעוט חילוני-מסורתי וליברלי שנאבק על זהותו עד הסוף; ומצד שני, רוב דתי-חרדי ששאף לממש את השקפת עולמו במרחבי המדינה.

ישראל לא התפרקה בגלל אויב חיצוני. היא התפצלה כי שני חלקי העם פשוט הפסיקו להזדקק זה לזה כדי להגדיר את זהותם.

"התנתקות 2040" הוא לא רק סיפור על טכנולוגיה ועתיד קודר של התחממות גלובלית קטלנית. זהו מסע אל תוך השאלה הישראלית הגדולה מכולן: האם אנחנו מסוגלים לחיות יחד כשהחלומות שלנו הפכו לסיוטים זה של זה?

קובץ סיפורים חדש על העתיד האפשרי שלנו, יוצא בקרוב. מוזמנים לעקוב.

[Fazer 🇺🇦🇮🇱 @Fazer_DDorf]

Palästinenser schiessen mit einer Rakete auf einen Krankenwagen.
Interessiert @amnesty aber nicht. Sind ja nur Juden.

[התנתקות 2040 @rkatri]

@InnovationAut לא נעים להגיד, אבל הסרט ממש גרוע, מסורבל, חסר אחידות ויזואליות- בלאגן שלם. לא הבנתי כלום

[התנתקות 2040 @rkatri]

@grundstromleo Please tutorial

[Raph Israël @raphlesioniste2]

🔴 Le 7 octobre 2023, au kibboutz Be’eri, Kinneret Gat, 69 ans, enseignante passionnée, fait face aux terroristes du Hamas qui ont envahi le kibboutz.

Au lieu de supplier ou de baisser les yeux, elle leur tire la langue avec défi.

Quelques instants plus tard, elle est assassinée.

Son acte de courage est devenu un symbole de la résistance et de la dignité face à la barbarie

Kinneret Gat, une héroïne d’Israël
Que sa mémoire soit une bénédiction🕯️🇮🇱
#7Octobre #KibboutzBeeri #KinneretGat #Israël #NeverForget #Gaza #Hamas

[👊 𝚁𝚘𝚋𝚋𝚎𝚛𝚝 𝙱𝚊𝚛𝚞𝚌𝚑 👊 @RBaruch]

June 14, 2017: our daughter Rebecca Baruch graduated from high school in the Netherlands. Weeks later she made aliyah. After a preparatory year, she joined the #IDF, serving for four years before returning to duty on the afternoon of October 7, 2023. Rebecca passed away on January 21, 2024. She is buried on Mount Herzl, the only female soldier of this war accorded that honor, plot 18A - third row from the top, third grave from the left. She lived it in service of something larger than herself. #RebeccaBaruch #AmYisraelChai 🇮🇱🕯️

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shauli]

חנה כהן:

השבוע קיבלנו שיחת טלפון.

מעברו השני של הקו הייתה פקידת מודיעין.

"יש לנו תמונה של ענבר מה־7 באוקטובר עבורכם."

אבא של ענבר שאל:
"על איזו תמונה מדובר?"

הפקידה השיבה:
"תמונה שבה נראית ענבר במרכז, ומסביבה המון של עזתים ומחבלים מלאי שנאי ונקמה בעיניים"

באותו רגע נשמטה הקרקע מתחת לרגלינו.
איך הורים יכולים לחיות עם זה???

מאז אותו טלפון אנחנו מתקשים לנשום. הראש חוזר שוב ושוב לאותן דקות נוראות, מנסה להבין מה עבר עליה, מה הרגישה, מה ראתה בעיניה.

במשך חודשים ארוכים ניסינו לאסוף את עצמנו, לבנות שגרה כלשהי לצד האובדן והגעגוע. אבל שיחת הטלפון הזאת פתחה מחדש פצע שמעולם לא באמת הגליד.
כל פרט חדש הוא עולם שלם. כל תמונה היא עוד חתיכה אכזרית בפאזל שאיש מאיתנו לא ביקש להרכיב.

אין יום ואין לילה יש רק את ענבר.
את הכאב שלא מרפה ואת הרצח הנוראי והאכזרי.

זה פשע כלפי האנושות.

זאת שואה.

זה המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה.

מחדל שאף אחד לא חוקר גם אחרי 3 שנים וכולם מנסים לקבור.

[התנתקות 2040 @rkatri]

@maverickecom Live

[Naama Lazimi - נעמה לזימי @naamalazimi]

המכתב הזה הוא הכרזה על סרבנות מאורגנת. כשראשי ישיבות מחליטים להחרים תפקידים בצה"ל בגלל הפליה מגדרית, הם מורדים בממלכתיות ובשלטון החוק. צה"ל אינו תוכנית כבקשתכם, ומי שבוחר בסירוב קולקטיבי כדי להכתיב סדר יום מגזרי, שמרני ומפלה - מאבד את הזכות המוסרית והחוקית לתקצוב מהמדינה. שירות הוא חובה אזרחית, לא עניין למיקוח. לא ניתן שצבא העם יהפוך לכלי בידי קבוצות לחץ אנטי-דמוקרטיות.

[התנתקות 2040 @rkatri]

@bezalelsm אתה אמיתי? אתה יודע ש4 שנים האחרונות אתה שר במשרד הבטחון שאחראי לכל זה????

[התנתקות 2040 @rkatri]

@naftalibennett שבת שלום מר בנט, אתה אדם טוב ואוהב ישראל אמיתי וזה בדיוק מה שאין בממשלה הנוכחית שעסוקה רק בעצמה.

[Daniel Adir @DBC40289]

משהו בי מת ב־7 באוקטובר.

לא רק נכדי אורן נרצח. גם האמון שלי. האמונה שלי. התחושה שיש כאן מדינה שתעמוד בין ילדיה לבין מי שבא לרצוח אותם.

עשרות שנים נתתי למדינה את מיטב שנותיי. שירתי, תרמתי, בניתי, האמנתי. עשיתי הכול מתוך ידיעה שיש חוזה בסיסי בין האזרח למדינה: אנחנו נישא בנטל, ואתם תשמרו על חיינו.

החוזה הזה נשבר.

מאז אני מסתובב עם שאלה אחת שאין לי עליה תשובה: איך ממשיכים כאילו כלום? איך חוזרים לשגרה כשיש קבר אחד שאומר בכל יום מחדש שהשגרה נגמרה?

אני עדיין כאן. אבל משהו יסודי באמון שלי קבור יחד עם נכדי.

[התנתקות 2040 @rkatri]

@RaminNasibov Simcity / sim tower

[התנתקות 2040 @rkatri]

@YagilAlter האיזור עסקים והמסחר החדש שנבנה סמוך לרכבת נקרא מטרופול. השלט הקדים את הבנייה עצמה

[Daniel Adir @DBC40289]

בעקבות הכתבה של חן זנדר בערוץ 13 על היעלמות מצלמות, מחשבים וחומרי תיעוד מזירות ה־7.10 — אני מבקש לפתוח שאלה נוספת שחייבת לקבל תשובה.

נכדי אורן Oran נרצח בקיבוץ נירים ב־7.10.
לאחר הטבח קיים תיעוד שבו המחשב האישי שלו עדיין נמצא בבית בזמן הוצאתו ופינוי הזירה.
מאז — המחשב והכונן נעלמו.

לפי הידוע לנו, המחשב לא היה מחובר לשום מערכת ביטחונית, מצלמות אבטחה או רשת מבצעית.
זה היה מחשב אישי לחלוטין — החיים של אורן היו עליו:
תמונות, זיכרונות, חברים, קבצים אישיים ושנים של חיים שנקטעו.

בכתבה של חן זנבר נחשף כי קיימים מקרים נוספים של מצלמות, מחשבים וחומרי תיעוד שנעלמו מאז הטבח בדרום.
לכן עולה שאלה פשוטה ולגיטימית:

אם המחשב תועד בזירה — מי אסף אותו?
לאן הוא הועבר?
והיכן הוא היום?

אני לא קובע מסקנות ולא מאשים איש.
אני מבקש דבר בסיסי:
להחזיר למשפחה את מה שנשאר מאורן.

אם מישהו היה מעורב בפינוי, איסוף ציוד, תיעוד, אחסון חפצים, או יודע פרט כלשהו שיכול לעזור באיתור המחשב או הכונן — אנא פנו אליי בפרטי.

לפעמים כונן מחשב הוא לא “ציוד”.
לפעמים זה כל מה שנשאר מהחיים של אדם.

[Eli Sullam @elisulam]

*ערב מאד מאד קשה, מסוכן ועצוב על גשר אליקים היום* 😢

חבורת נערים הגיעה, מכוונת אלימות מהרגע הראשון.

מפגיני הגשר ניסו להציע להם כיבוד ודגלי ישראל, ובתגובה הם העיפו את הדגלים וזרקו עליהם ביצים.

בהתחלה המשטרה עוד נכחה, אבל ברגע שהלכה, הגיעו עוד ועוד ועוד נערים איימו לתלוש את השלטים ואף הצליחו.

*נבקש מכולכם - אסור לנו להכנע לאלימות*

*סמנו לעצמכם ביומנים להגיע בשבת הבאה, 30.5, לגשר אליקים. ההיסטוריה מלמדת איתנו שאסור להכנע לאלימות*.

במקום בו ניכנע אפילו נקודתית לאלימות, היא תתרחב למקומות נוספים.
🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
הצטרפו לקבוצת *מנצחים בבחירות- מחאת הצפון*: https://t.co/UOMkNrvLsr

[ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈 @Shauli]

פוסט טראומה - הרוצח השקט 💔
מזניחים את הלומי הקרב והמחיר כבד

מחנק נורא בגרון, הלב מסרב להאמין והנשמה זועקת לשמיים מרוב כאב.

אלכס מילר, ייל משוחרר ששרד את תופת הפיגועים, שם קץ לחייו בארצות הברית והוא בן 23 בלבד.
ילד יפה תואר, מלא קסם, חן מיוחד וחוש הומור שכבש כל לב שנגע בו.

אלכס היה בן יחיד לדני, אב שגידל אותו לבדו באהבה אין קץ. הוא התעקש בכל נימי נפשו לשרת ביחידה קרבית, לתת את הכל למען המדינה.

ב-30 באוקטובר 2022, העולם רעד בפעם הראשונה.
אלכס וחבריו המתינו לטרמפ בכניסה למתחם האימונים בנביא מוסא, כשמחבל מתועב דהר לעברם ופגע בהם בעוצמה. אלכס נפצע באורח בינוני, אושפז בירושלים וניצל בנס.

כבר אז, מתוך מיטת בית החולים, כשהוא סובל מכאבים עזים, הוא הקרין עוצמה ונחישות עילאית.
הוא לא ויתר, נלחם במשך שלושה חודשים כדי להחלים, והתעקש לחזור ליחידתו, לחבריו ולמפקדיו שאהבו אותו אהבת נפש.

אבל מתחת לחיוך הכובש, פצע עמוק ומדמם החל להיפתח.

דני, אבא שלו, בחושיו המחודדים, הרגיש שמשהו קורה בפנים. כבר בתקופת האשפוז הוא שיתף בחששות הכבדים שלו, בחרדה הנוראית שאלכס עבר טראומה שהוא מדחיק ומפנים עמוק בפנים, והתפלל שהסיוט הזה יעבור בשלום.

אבל אלכס, שלא רצה להדאיג את אביו, תמיד אמר לו: “אבא, הכל בסדר, אני חזק”.

ביוני 2025 הגיע האסון השני שסדק את נשמתו של אלכס סופית. נועם שמש, חברו הקרוב מהשירות שהיה מפקד כיתה ביחידה, נפל בקרב חילוץ הירואי בחאן יונס.

נפילתו של נועם היכתה באלכס בכינון ישיר. השכול והאובדן הותירו אותו שבור ומרוסק, מתמודד עם כאב שאי אפשר להכיל.

בשבועות האחרונים אלכס שהה בארצות הברית, עבד שם כמאבטח וכבר החל בתהליכי רישום ללימודים אקדמיים. הוא ניסה בכל כוחו לבנות חיים, להסתכל קדימה, לעשות את האבא שכל כך אהב גאה בו.

הם היו חברים בלב ובנפש, שותפי סוד שחולקים הכל. ואז, מתוך המרחקים, דרך חברה קרובה בארץ שהייתה איתו בקשר רצוף, הגיעה הבשורה המרה מכל, שמנפצת את הלב לרסיסים.

בבכי תמרורים, האב השכול דני זועק מילים שקורעות את הנשמה:

“אני לא קולט, השקעתי את כל חיי לגידולו וטיפוחו. לא מנעתי ממנו להתגייס ליחידה קרבית, עודדתי אותו לחיים עצמאיים, וידע שהוא תמיד לצידו בכל אשר יבחר. ופתאום, משום מקום, אלכס שם קץ לחייו בלי שום סימן ורמז.

היו לנו המון שיחות על הפיגוע, שלדברי אלכס נמחק מזיכרונו, אבל כנראה הפיגוע הזה ונפילתו של נועם שמש שברו את הילד. אפילו שלא הודה בכך, הוא סבל מאוד”.

הפציעה השקופה הכריעה את אלכס. המלחמה שלו לא הסתיימה בשדה הקרב, היא נמשכה בתוך הראש, בתוך מערכת העצבים והמוח שנותרו פצועים, מגיבים לסכנה גם כשהיא כבר חלפה.

פוסט טראומה היא לא חולשה, היא פציעה פיזית ונפשית קשה מנשוא שגובה מאיתנו מחיר דמים בלתי נתפס.

הורים יקרים, אנא מכם, תהיו קשובים, ערניים ורגישים לכל שינוי, ולו הקטן ביותר, בהתנהגות של ילדיכם ששירתו או משרתים בצבא. אל תשארו עם זה לבד.

דני היקר, הלב של כולנו בוכה איתך ומחבק אותך באסונך הכבד. לא נשכח את אלכס הגיבור.

הודעה לגבי מועד הלוויה תפורסם בהמשך, כרגע נעשים מאמצים עילאיים להטיס את גופתו של אלכס בהקדם האפשרי לקבורה בארץ.

יהי זכרו ברוך ומבורך לעולמי עולמים. 🖤