אני יודע שכל העולם באטרף עלינו בגלל עוד ציוץ נוראי של בן גביר.
תהיו בטוחים שהוא מרוצה, כי המדינה לא מעניינת אותו.
אז סליחה שאני מסיט את הדיון,
גם היום נרצחו עוד 2 בני אדם
רק החודש נרצחו 22 איש.
מתחילת השנה 157 (!), עוד שיא של נרצחים במשמרת של השר הכושל ביותר בתולדות המדינה.
הבוקר גיליתי שערוץ 14, שתומך במוצהר בהשתמטות המונית למיליון וחצי חרדים, פרסם פוסט שמאשים ששירתתי ״רק״ 7 שנים כקצין בצה״ל. הם גם איימו עליי, שיפרסמו שהתמודדתי עם “בעיות בתחום הנפש״ במטרה לעשות לי דה לגיטימציה, ותוך הפרת כל חוקי הגנת הפרטיות. אז כן, התמודדתי עם דיכאון ואני לא מפחד מהם ולא מתבייש בזה.
ואני לא אתן לערוץ 14 להכתיב כיצד החברה הישראלית תתייחס לאנשים שהתמודדו או מתמודדים כעת עם אתגרים בתחום הנפש, ביניהם גם לוחמי צה״ל החיים עם פוסט טראומה משתקת, קורבנות של תקיפה מינית ואנשים שחוו ילדות קשה וכיום עובדים על עצמם באומץ לב ונחישות כדי להצליח להשתלב ולהצליח במדינה.
להלן פוסט מפורט שמתייחס להכל.
ראשית, 7 שנות שירות שלי כקצין בצה״ל זה יותר מהשירות הצבאי של בן גביר (0 חודשים), דרעי (3 חודשים), סטרוק (0 חודשים) וסמוטריץ (16 חודשים) ביחד. זה יותר זמן על מדים מכל המנהיגים הדגולים של מחנה מדינת ההלכה מצרפית שלא השלימו יחדיו שירות מלא של תצפיתנית חילונית אחת.
התגייסתי לתוכנית חבצלות בשנת 2007 וסיימתי אותה בהצטיינות. לאחר התכנית, שירתתי בחטיבת המחקר באמ״ן בתפקיד מודיעיני רגיש, בו דיווחתי באופן יומיומי לשר הביטחון, לראש הממשלה ולועדת החוץ והביטחון על אחד הנושאים הבטחוניים הרגישים ביותר שרלוונטיים לחיינו עד היום. שירתתי כמפקד, ושירתתי גם בתפקיד מודיעיני נוסף ביחידה מסווגת.
לאחר 7 שנות שירות בצה״ל, בעודי סרן המשרת בקבע, שוחררתי כי התמודדתי עם דיכאון. כדי למנוע ספקולציות שיפגעו בי ובכל האנשים שמתמודדים עם אתגרים בתחום הנפש, אנשים שקופים עם פציעות שקופות, אני בוחר לדבר על הדברים באופן גלוי. אני לא אתן לסטיגמה הזאת לפגוע בציבור עצום על הגב שלי. כתבי ערוץ 14 הודיעו לי שהם יחשפו שהתמודדתי עם ״אתגרים בתחום הנפש״ מתוך ניסיון לעשות לי דה לגיטימציה ציבורית, לכן אני בוחר לשתף את הסיפור שלי.
מדובר בפרסום שהוא עבירה על החוק ופוגע בזכות שלי לפרטיות. אבל כבר ראינו שהערוץ הזה מוכן להפר צנזורה ולפגוע בביטחון המדינה, אז מה זה כבר הזכות שלי לפרטיות עבורם. אגב, האם לדעתכם הם היו עוסקים בסוגיות דומות במקרה של נתניהו ומשפחתו? אני בטוח שלא.
אז אני רוצה לשלוח מכאן מסר לכל מי שמתמודד בישראל של 2026 עם דיכאון. בבקשה, אל תרגישו רע עם עצמכם. אל תרגישו מסומנים. לכו לטפל בזה עם גורמי מקצוע. לעולם לעולם אל תתביישו בעצמכם. אם את נערה שחווה דיכאון, אל תתביישי לטפל בזה ולדבר על זה עם הורייך וחבריך. אם אתה נער שחווה דיכאון, בבקשה פנה למישהו ובקש עזרה. אם אתם מבוגרים שחווים דיכאון אחרי כל מה שממשלת החורבן עוללה כאן בשנים האחרונות, אם חוויתם כאב, צער, אם עברתם חוויה קשה - אנא טפלו בזה. אפשר לצמוח מזה, לצאת מזה ולפרוח. וזה מה שצריך לקרות.
אנחנו לא ניתן לערוץ 14 להיות אלו שאומרים שמי שחווה דיכאון הוא בן אדם פסול. אני מבקש שכולם יזכרו באיזה סוג של משטרים בהיסטוריה ניסו לסמן אנשים שחווים התמודדויות כאלו כאנשים פסולים, לא לגיטימיים שצריכים להסתלק מהמרחב הציבורי.
אני גאה מאד להיות חבר במפלגת הדמוקרטים ששמה את השירותים החברתיים בראש סדר העדיפויות שלה. גאה להמשיך אנשים כמו ניצן הורוביץ, שר הבריאות שחיזק את השירותים הבריאותיים בתחום הנפש. במפלגה של ד״ר רותם סיוון שמקדמת רפורמות מרחיקות לכת בשיפור השירות הציבורי הבריאותי. בישראל של אנשים כמונו, יהיו שירותי בריאות נפש מצויינים, נגישים לכל אזרח, ובמיוחד לעשרות האלפים שמתמודדים היום עם פוסט טראומה, וזו לגמרי אחריותה של מדינה כמו ישראל לספק אותם לכל אדם שזקוק להם. במיוחד אחרי שנים של מלחמה, אובדן, ריצות בלתי פוסקות למקלטים ועוד ועוד שכול והותר לפרסום.
הסיבה שערוץ 14 והדתיים תוקפים אותי ברמה הירודה, הנמוכה והפלילית ביותר שאפשר להעלות על הדעת, זה כי הם מפחדים. זה כי העזתי להיות הפוליטיקאי הראשון שקורא תיגר על הפריווילגיות שלהם. שמעורר דיון ציבורי על קומבינת ההסדר של שירות מקוצר לדתיים. ששואל מדוע נשים דתיות לא מתגייסות? דיון ציבורי שלמעשה לא נערך בישראל מעולם. והם חוששים לסוף עידן הפריווילגיות שמנציחות את שליטתם הפוליטית בישראל.
החשש של ערוץ ההשתמטות הוא לא מזה שעשיתי ״רק״ 7 שנות שירות בצה״ל, אלא ממה יקרה אם אני אהיה ב-7 בשנים הקרובות בכנסת. מה יקרה אם העמדות שלי יחלחלו ב-7 השנים הקרובות לשיח הציבורי? מה יקרה לאנשי מדינת ההלכה אם הרעיונות שלי והמעשים שלי יהפכו לחקיקה, לתקנות, למדיניות ציבורית? זה החשש שלהם.
הם הבינו שהציונות החילונית הפסיקה להתנצל, כי הם היו רגילים לשנים של פוליטיקאים חילונים חסרי עמוד שדרה, שפחדו להטיל ספק לעולם בפריווילגיות ארוכות השנים של המגזר הדתי. פריווילגיות שהם ניצלו כדי להתחיל לבנות פה את מדינת ההלכה שהם רוצים. הם השתמשו בפלורליזם החילוני כדי לסדר לעצמם מסגרות אידיאולוגיות לטיפוח מדינת ההלכה, ואת התוצרים של זה אנחנו רואים בכל יום, מעשרות ישיבות קומבינת הסדר שמעודדות סרבנות בגלל שרוול חשוף של חיילת שהם עלולים לראות ועד לבנות ״שירות לאומי״ שתפקידן להחזיר בתשובה חילונים. הם חוששים מפוליטיקאי חילוני בלתי מתנצל שלא יקבל את הגרעינים התורניים שמשתלטים על ערים חילוניות, שלא יקבל את ההפרדה מגדרית, שלא יקבל חדירה של טרלולים דתיים לשיקולי קבלת ההחלטות של המדינה.
אז מה שהם עשו, זה פנו לתקיפה אישית כלפיי, כי עם הטיעונים שלי הם לא יודעים להתמודד. לחוסר מזלם, אני בן אדם חזק, שקוף - שיודע להתמודד עם כל המניפולציות שלהם.
ומפה אני רוצה לשלוח המון כוח לכל מי שאי פעם התמודד עם דיכאון או כל התמודדות נפשית אחרת - אתם לא אשמים, אתם גיבורים. אתם ראויים לעשות כל משרה בעולם. גם להתמודד באולימפיאדה, גם להקים יוניקורן, גם להיות חברי כנסת.
אין דרך לייפות את זה.
אם הפרטים שפורסמו בבלומברג משקפים את כיוון ההסכם המתגבש, זה חרא של הסכם. סליחה, זה חרא של MOU.
אמריקה של טראמפ אומרת לאזור: אין לי כוח אליכם. אני חותכת הפסדים. אני נותנת פה חבילה גדולה לאיראן כדי שהיא תתחייב שלא תעשה פרויקט גרעין צבאי. יש לנו 60 יום לסגור את הפרטים.
שיהיה לכולכם בהצלחה.
כי זו בעצם הנקודה: איראן כבר מקבלת עכשיו חלק גדול מהתמורה, בזמן שהשאלה היחידה שבאמת מעניינת - מה קורה עם האורניום, הצנטריפוגות ואתרי ההעשרה - נדחית לשלב הבא.
אז איך זה נראה בגדול?
קודם כל - פוס משחק. איראן וארה"ב מפסיקות להילחם. גם השותפים שלהן מפסיקים. כלומר, ארה"ב למעשה ערבה לכך שגם ישראל, שלא היתה צד להסכם, נוצרת את האש.
בתרגום לעברית פשוטה: ארה"ב ואיראן הן המבוגרים בחדר. אנחנו, האמירויות ושאר השחקנים האזוריים שונמכנו לדרגת חות'ים וחיזבאללה.
הצדדים גם מבטיחים שלא להתערב אחד לשני בעניינים הפנימיים. ביי ביי שינוי משטר. ואיזה מסכנים האזרחים שהאמינו שהעזרה בדרך.
דבר שני: פותחים את הורמוז. זה אמור להתחיל מיידית ולהסתיים בתוך 30 יום. האיראנים יצטרכו להוציא מוקשים ועוד כל מיני הפתעות שהם השאירו שם, וזה יקרה כל עוד הם רואים שהכסף מתחיל לזרום.
בתמורה, בטווח הזמן המיידי, איראן מקבלת צינור חמצן כלכלי משמעותי.
היא מקבלת פטור מסנקציות על ייצוא נפט ותזקיקים, סנקציות שהיו בתוקף מאז 2019 אחרי היציאה מהסכם הגרעין. היא מקבלת גם שחרור של כספים כלואים - כספים איראניים שהוקפאו או נתקעו לאורך השנים במדינות שונות, ומוערכים בסך הכל בלמעלה ממאה מיליארד דולר. לא ברור כמה מתוכם יופשרו כבר עכשיו.
המשמעות פשוטה: כל עוד ממשיכים לדבר, איראן יכולה להכניס לכיס כמה מיליארדים טובים בכל חודש. לא רע למדינה שתחת מצור התקשתה להמשיך לייצא נפט בהיקפים משמעותיים.
המשטר שהיה תחת לחץ כלכלי וצבאי מטורף מקבל חבל הצלה משמעותי.
ומה ארה"ב מקבלת? וול, שקט ותחילת משא ומתן.
שקט זה לא מעט עבור טראמפ, שיש לו את בחירות האמצע על הראש ותכלס אין לו סבלנות לנייטיבז מהמידל איסט.
ואז יש 60 יום להגיע להסכם סופי. שכמובן שאפשר להאריך אותם אם יצטרכו, וברור שיצטרכו - כי למה לא בעצם?
וה-MOU שלנו גם מגדיר איך ייראה ההסכם הסופי.
איראן תקבל בגדול את רוב מה שהיא רצתה: הסגת הכוחות האמריקניים מהאזור והסרת סנקציות מלאה (עם לא מעט פירוט על סוגי הסנקציות, כנראה כי לאיראנים היה חשוב מאוד לא להשאיר את זה עמום).
ויש גם בונוס: קרן שיקום של 300 מיליארד דולר מארה"ב והשותפות האזוריות שלה.
רק לסבר את האוזן, ההערכה שאני שמעתי היא שכל נזקי המלחמה הם בערך 200-300 מיליארד דולר. כלומר, על הנייר לפחות, איראן לא רק מקבלת יציאה מהמלחמה. היא מקבלת גם התחייבות שמישהו ישלם על חלק גדול מאוד מהנזק.
עכשיו בואו. זה לא שכולם יעמדו בתור לשקם את איראן.
גם אחרי הסכם הגרעין של 2015 חברות בינלאומיות לא בדיוק רצו לעשות ביזנס בטהראן, כי ברגע שבוחנים קצת מה קורה שם מגלים מדינה מושחתת, כלכלה רקובה, משמרות מהפכה שיושבים כמעט על כל דבר שזז, וסיכון תמידי שהאיזור יחזור להתלקח.
אבל זה לא משנה את הכיוון. יש פה הצהרת כוונות דרמטית, והאיראנים, כמו האיראנים, יוודאו שכל פסיק כזה יהיה מעוגן בהסכם הסופי, גם אם יהיה מותנה בביצועים.
במילים אחרות: התמורה לאיראן כתובה די ברור.
ומה איראן נותנת בהסכם הסופי?
קודם כל, היא מתחייבת שהיא לעולם לא תפתח נשק גרעיני.
תודה באמת.
ואז מגיע החלק החשוב באמת: גורל החומר המועשר, הצנטריפוגות, אתרי ההעשרה, ושאר הסוגיות הגרעיניות, כולל "הצרכים הגרעיניים" של איראן - יידונו בהסכם הסופי.
מבולבלים? גם אנחנו.
אין פה כלום. כמו שאומרים אצלנו בהייטק: TBD.
אני מניח שלאמריקאים יש איזשהו מושג לאן הם רוצים להגיע. נניח אפילו, לצורך הדיון, שהם לא יחתמו על שום הסכם שלא כולל אפס העשרה באיראן, והוצאה או דילול מלא של החומר המועשר.
אבל בואו נראה מה סוכם עד עכשיו:
איראן מקבלת מקדמה שמנמנה: סיום המלחמה, אישור לייצא נפט, ושחרור של כספים כלואים, והמקדמה הזו היא בכלל תנאי כדי להתחיל לדבר על ההסכם הסופי. היא גם מקבלת הקפאת לחץ כל עוד יש מו"מ.
סכום העסקה הסופי - הסרה מלאה של הסנקציות והסגת הכוחות האמריקניים מהאזור - כבר מוגדר מראש.
ועכשיו בואו נשב לדבר על התכולה.
במקרה הטוב, קיבלנו ויתור איראני על גרעין אזרחי עצמאי תמורת תמריץ כלכלי כמעט אינסופי.
במקרה הרע, או אפילו הסביר, האיראנים אפילו לא מוותרים על הגרעין האזרחי שלהם. הם מקבלים כסף, שקט, הסרת סנקציות, נסיגה אמריקאית, ועוד יקבלו יכולת העשרה מוגבלת שמאפשרת להם להמשיך לסובב צנטריפוגות.
יש נקודת אור אחת: לפחות לפי מה שפורסם, לא מדובר בהסכם זמני אלא במנגנון קבוע. מה שיסוכם אמור להישמר לאורך זמן, ושני הצדדים אמורים לזרום עם הסטטוס קוו. לפחות זה.
איפה הקאץ'?
אין בטיוטה אף מילה על מנגנוני פיקוח. אין מנגנון סנאפבק ברור - החזרה אוטומטית של הסנקציות אם האיראנים מפרים את ההסכם. אין אפילו שביב של התייחסות למה קורה אם לא מוצאים את כל החומר המועשר, או דרישה לדעת איפה נמצא כל חלק של צנטריפוגה שיוצר באיראן - כמו שהיה בהסכם המשוקץ של אובאמה.
ויכול להיות שיש הבנות סודיות. יכול להיות שיש הבנות בעל פה. יכול להיות שיש יותר בשר ממה שמפורסם עכשיו, כדי שהאיראנים יוכלו להעביר את זה בבית.
אבל אם זה הכיוון, הפרטים פה הם כל הסיפור. האם ארה"ב תדע להביא סוללת מומחים טכניים שתסגור כל פרצה וכל תחמנות איראנית שתגיע? ואנחנו יודעים שהיא תגיע. האם תהיה לה הסבלנות לזה?
פה אני הרבה פחות רגוע.
יופי. עד כאן החדשות הטובות. עכשיו בואו נדבר על מה בכלל אין בהסכם.
אין אף מילה על טק"ק, טילים בליסטיים ופרוקסיז. להפך: לפי מה שפורסם, כתוב במפורש שההסכם הסופי לא יכלול סוגיות חדשות.
למרוט את השיערות.
הרי אחת משתי ההתנגדויות המהותיות להסכם של 2015 היתה שאיראן מקבלת המון כסף, ואיתו היא תבנה עוד תשתיות טרור, עוד טילים ועוד פרוקסיז. אז שם עוד היה אפשר להתווכח. להגיד שהעיקר עכשיו הוא לעצור את הנתיב לפצצה, ובמה שלא בהסכם אפשר לטפל בסנקציות נפרדות.
פה האיראנים סגרו את הפינה מראש. נגעת נסעת. וכדי לבטן את העסק, ההסכם הסופי גם יאושר במועבי"ט כדי לסנדל עוד טיפה את האמריקאים.
הסכם שמזרים לאיראן חמצן כלכלי משמעותי, בלי מגבלה על טילים ובלי מגבלה על הפרוקסיז, הוא לא רק הסכם גרעין. הוא גם תוכנית הבראה למכונת המלחמה האזורית של איראן.
בפעם הבאה שטיל איראני יפגע פה, או שנוח'בה יקפוץ מאיזו מנהרה, תזכרו שהכסף למכונה הזו הגיע מההסכם הזה.
האם בכלל יצליחו להגיע להסכם הסופי?
אני לא יודע.
רמת חוסר האמון ההדדי עדיין גבוהה מאוד, ויש מספיק מוקשים בדרך כדי שהדבר הזה יתפוצץ הרבה לפני החתימה.
האם איראן עכשיו תרוץ כמה שיותר מהר לנשק גרעיני?
אולי. אבל לא בטוח שזה מה שהכי משתלם לה כרגע.
בינתיים האיראנים הוכיחו שיש להם נשק לא פחות אפקטיבי, וזה הורמוז. הם נשארים עם היד על השאלטר גם אחרי חתימת ה-MOU. לא בטוח ששווה להם להיתפס רצים לפצצה מיד, כשהם יכולים לקחת את הכסף, לפתוח קצת את הכלכלה, לשקם את מערך הטילים, למשוך זמן, ולחכות להזדמנות טובה יותר.
יתרה מזאת - בכלל לא ברור שתחת ההסכם איראן באמת מאבדת את השליטה בקלף של הורמוז גם אחרי שהוא נפתח. הדרישה לאגרות או תשלומים איראניים, למיטב הבנתי, עדיין לא ירדה מהפרק.
אבל גם אם איראן תחתום בסוף על הסכם, ואפילו אם היא תוותר רשמית על כל יכולות ההעשרה, זה לא מבטיח שהיא תוותר באמת על האופציה הגרעינית.
אנחנו עלולים לגלות שלא מוצאים את כל החומר המועשר. שלא יודעים איפה כל הצנטריפוגות. שחלק מהידע, התשתיות והאנשים פשוט עברו למסלול חשאי.
כמו שהם החביאו את ארכיון הגרעין ב-2018 כדי לשמר את הידע והיכולת לפתוח מחדש את פרויקט הנשק, אין שום סיבה להניח שהם לא ישמרו לעצמם אופציה דומה גם אחרי הסכם חדש.
מי שחושב שחתימה איראנית על מסמך סוגרת את הסיפור, כנראה לא פגש מספיק איראנים.
ואם בסופו של דבר לא ייחתם הסכם סופי?
פה בעיני נמצא הסיכון הכי גדול.
האם נראה ממשל אמריקאי נחוש, שמחזיר את הסנקציות, מסתכן בסגירה מחודשת של הורמוז, בטילים על כל האזור, ובעלייה מחודשת של מחירי הנפט?
האם הוא יהיה מוכן להחזיר לשולחן את האפשרות של תקיפה משמעותית בתשתיות האזרחיות באיראן?
כי ברגע שהכסף יתחיל לזרום והשקט יחזור, לאמריקאים יהיה הרבה מה להפסיד ומעט מאוד מה להרוויח מהסלמה מחודשת. לא בטוח שאיראן תהיה מספיק חשובה להם כדי להמשיך להתאמץ.
התרחיש הסביר יותר הוא שהמו"מ פשוט יתפייד לאיטו, הסנקציות לא יחזרו באמת, איראן תחזור לאט לאט לעצמה, הם יישארו עם האורניום ואנחנו נישאר עם הלקרדה.
לסיכום:
עם הסכם סופי או בלעדיו - זה לא נגמר.
זה לא קרוב להיגמר.
במקרה הטוב, קנינו הסכם גרעין יקר בטירוף, בלי טילים ובלי פרוקסיז ועם חסינות איראנית אינסופית.
במקרה הרע, נתנו לאיראן חבל הצלה, והיא לא נתנה כמעט כלום בחזרה.
ובשני המקרים נשארת אותה שאלה:
בשביל מה נכנסנו לכל הסיבוב הזה?
אדם יוצא מהבית, כדי לאיים על עיתונאי. הוא התלבש במיוחד, נסע במיוחד, והכל בשביל להפיץ שנאה ואלימות. העיקר יש כיפה.
מקווה שהאיש הזה לא יוכל ללכת למכולת, כי אנשים בסביבתו יתנערו ממנו ויזכירו לו שמקומו בכלא בתוכנית שיקום.
המשטרה מנעה מצועדת שלבשה חולצה עם הכיתוב FCK BNGVR להיכנס למתחם מצעד הגאווה. גם אחרי שהצועדת פשטה את החולצה והכניסה אותה לתיקה מנעו ממנה השוטרים להיכנס
(צילום: אודי סלמנוביץ)
״הייתה לנו קדנציה מוצלחת מאוד!״
אומר רוטמן בפרצוף של מרב סבירסקי ושלי בדיון על פירוק שלטון החוק שיאפשר גנבת בחירות.
וכשמרב מעזה להגיב - הוא עוצר את הדיון ומעיף אותה מהכנסת (!) ואותי בכוח מהוועדה.
״דמוקרטיה״
לא תראו את זה בטלויזיה,
אבל סרטון התיעוד של הירי בתינוק בחברון והדקות המזוויעות שאחריו לא ישאיר אתכם אדישים.
הרכב, בניגוד לטענת החייל, נעצר,
ואף אחד לא נחלץ לעזרת המשפחה לאחר הירי הקטלני.
מודה, עצרתי באמצע. לא הצלחתי להמשיך להתבונן בזוועה.
מפרסם רק כדי שאולי המקרה הבא ימנע.
לתינוק החמוד בסרטון קוראים סאם אבו היכל והוא היה בן 7 חודשים! הלילה לוחם צהל ירה בחברון לעבר הרכב של המשפחה שלו והרג אותו.
אני לא נכנס בכלל לשיקולים המבצעיים והאם חשו סכנה או לא ואיך פעל הלוחם בשטח, בשביל צריך להיות תחקיר צה״לי מקיף. אבל העובדה שזה לא כותרת, העובדה שצה״ל מסתפק בהודעה לקונית שמצרים על פגיעה בחפים מפשע. העובדה שראש הממשלה, הנשיא, הרמטכ״ל, ראשי האופוזיציה, כולם! לא יוצאים להתנצל בשמם ובכל השפות ומבטיחים תחקור מהיר והפקת לקחים, היא עוד עדות לשפל המוסרי שהימין הקנאי והבזוי הביא אותנו אליו.
לדור שלנו יש משימה חשובה, לבנות את המדינה הזו מחדש וזה אומר בין היתר החזרת הכבוד לחיי אדם. של פלסטינים וישראלים, של נהגים בכביש ושל נשים שנרצחות בגלל אלימות במשפחה, של לוחמים ושל אזרחים.
חושב שטרם פורסם ברבים בהד הראוי - אבל לאחרונה הגיעו 3 אוטובוסים של חרדים לביתו של מפקד כלא 10, ניפצו את את זכוכיות הלובי, ניפצו את דלת הדירה וכשהמשטרה הוזעקה נענתה אישתו "תסתדרו בעצמכם אנחנו עסוקים". - זה קרה בקריית אתא והשמיעו לנו את המתרחש "און ליין" בזמן אמת. תמהני מדוע לא תפס כותרות חוץ מאתרים חרדיים.
הסיפור הבא ירתיח לכם את הדם מומלץ לקרוא בישיבה עם כוס מים בהישג יד.
הכירו את, אסף ארצי, יבואן רכב שעוסק ביבוא מקביל (בן 50), הוא לוחם צה״ל במילואים, בשבעה באוקטובר הוא רץ להציל את מי שאפשר, באותו יום מיהר להתגייס למילואים למרות שהוא כבר עבר את גיל החובה הוא בחר להתנדב ובמשך 114 יום שירת את מדינת ישראל.
ארצי, הוא אזרח מצטיין,שומר חוק, משלם מיסים, מעסיק עובדים, מלח הארץ.
בזמן ששהה במילואים רכב שהביא לארץ כיבואן זעיר, טויטה טאקומה בשווי 500,000 שקלים נגנב על ידי כנופיה בדואית, הרכב נגנב עוד לפני שהספיק לעשות רישום מסודר או למכור אותו, אפילו לא הספיק לבטח אותו, הוא פנה למשטרה שלא עשתה דבר, אז יחד עם חבריו ומתנדבים רבים הם יצאו למדבר בניסיון לאתר את הרכב.
לבסוף הם הצליחו ליצור קשר עם הגנבים שביקשו כופר בסכומי עתק, רגע לפני שוויתר הגנבים ירדו מהדרישה בסך 300,000 שקלים, למחיר מבצע - 100,000 שקלים!
אם הוא לא משלם עכשיו הודיע לו הגנב ״הרכב יוצא לירדן״.
ארצי למרות תחנוניו למשטרה שתתערב תפעיל כלים ותנסה לסייע לו, גילה במהרה שהוא פשוט לבד בסיפור הזה, המדינה שאמורה להגן עליו ועל רכושו זו שהוא משרת באהבה פשוט נעלמה.
ארצי שילם את הכופר, הרכב הגיע קצת פצוע, מכה בצבע ופנס שבור והוא נאלץ להפרד מעוד 11,000 אלף שקלים.
עכשיו לאחר שנה של יסורים הוא מבקש לרשום את הרכב במשרד התחבורה, אך מכיוון שעברה שנה מיום הייצור, ומשום שהרגולציה הישראלית דורשת רישום מיידי, משרד התחבורה דורש ממנו להוציא מייד את הרכב מהארץ!
יש לו את כל האישורים ביד, כל מסמך שצריך להציג כדי להמחיש את מסכת הייסורים שעבר. הוא הגיע כבר לפני חודש עד למנכ״ל משרד התחבורה, שלח לו מייל ועוד אחד, בינתיים צרצרים!
על הרכב יש לו הלוואה בסך 400,000 שקלים, הוא שילם עוד מאה לגנב ומחיר הרכב נשחק ל - 350,000 שקלים, הוא כבר עכשיו בהפסד עצום.
המדינה שהייתה מראש אמורה להגן עליו ועל הרכוש שלו, מעבירה אותו מסע נוסף, סיוט שלא ברא השטן.
בישראל יש כלל פשוט: אם אתה נוכל, רמאי, או משתמט רחמנא ליצלן, המדינה תשמור עלייך. אם אתה אזרח שומר חוק שתורם, עובד ומשלם מיסים, גיהנום.
אם סיפור כזה לא מגיע לתקשורת אין סיכוי שאף אוכל חינם שמקבל משכורת מכספי המיסים שלנו יזיז את התחת שלו, אז אם בא לכם לעזור לאסף, שתפו את הסיפור ותייגו את שרת התחבורה מי יודע אולי היא תתפנה מעיסוק ״ביהלומים״ לאזרח פשוט שבסך הכל זקוק לשירות שמגיע לו.
נעשה את זה בזכותכם ב״ה,
לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱
אני לא אצביע לבנט, חלוקים אידיאולוגית, ויכוח בריא.
אבל מה שהוא אומר כאן הוא כל כך טריוואלי ובאותה נשימה כל כך חריג. מכונת שנאה מזוויעה של עשרות שנים היא הטיקט האלקטורלי היחיד שנותר לנתניהו.
מנהיג שמתעב את אזרחיו הוא שורש החורבן הישראלי
אמנם פורים כבר עבר, אבל יש מי שעדיין מתחפש. הסעה פרטית שמתחפשת לקו תחבצ לגיטימי.יש קווים "סודיים" שמשרתים רק תיכון חרדי לבנות, בלי תחנות ביניים בדרך לבני ברק.
אתמול אני ו@amitaiz ניסינו לעלות לקו. הנהג סירב: "זו הסעה", וכשלא הסכמנו לרדת הוא איים להביא משטרה. הזיה. @NaorNarkis
בימין היום מתייפיפים.
תוהים איך הגענו למצב שבו בוחרים את העו"ד הפרטי של נתניהו למבקר המדינה ומזועזעים מניסיון הפגיעה בשופט בית המשפט העליון.
איך?
כי העלמתם עין מהקרסת מוסדות המדינה ע"י הממשלה, ונהנתם שחובטים ביועמ"שית, וקראתם לדרוס את בג"ץ ונתתם גב לפורצים לתחנות משטרה.
והופ, לא תאמינו לאן הגענו.
לתהום.
שוטר חבוש בקסדה חותך באולר שלט צמוד ליד של מפגינה. בעוד הוא מחזיר את האולר לכיסו, הוא דוחף בידו השנייה מפגינה וראשה מוטח על קיר
משרדי הרשות השנייה, ירושלים, 02/06/2026
תיעוד: משנים כיוון
חשיפה במהדורת @kann_news: איך נכנס השר לביטחון לאומי בן גביר לכלי השיט של חיל הים כדי להצטלם עם פעילי המשט לפני כשבועיים: בן הגיע לבסיס חיל הים באשדוד, ניסה לעלות לנחתת שעליה היו עצורים כל פעילי המשט. קצינה בדרגת סא״ל שעמדה שם ניסתה למנוע ממנו לעבור וביקשה ממנו להמתין לאישור. בן גביר הזיז אותה ונכנס לנחתת. קצין בכיר בחיל, בדרגת אל״מ, זיהה את ההתרחשות החריגה, הגיע אליו, וביקש ממנו להמתין לאישור. לפי מקורות שנכחו במקום, בן גביר נצמד לפניו של הקצין ואיים עליו ״אני אדאג שאתה לא תקודם בצבא״. הקצין אמר לו ״אני לא רשאי להכניס אותך בלי אישור מתאים״, בן גביר המשיך, הזיז גם אותו, ונכנס לצלם את הסרטון עם פעילי המשט.
תושבי רחובות ביקשו שוב ושוב לקבל את המועדון הקהילתי בשבת בשכונה חילונית כדי לחגוג ימי הולדת, לקיים הרצאות ופעילות תרבות. והתשובה הקבועה של העירייה זה שאסור לפתוח את המקום בשבת.
השבוע הם גילו שכאשר דתיים מבקשים שיפתחו להם בשבת, תוך הדלקת אורות, מזגנים וכו׳ - משום מה העירייה מסכימה
והפעם החרדים דורשים באלימות ״צניעות״ גם בבנימינה:
שירה, תלמידת תיכון בת 16 עמדה ביום חמישי בתחנת האוטובוס ליד בית הספר שלה.
מהאוטובוס שעצר ירדו שני חרדים, לדבריה בערך בגילה, ירקו עליה וקיללו.
היא לבשה חולצת טריקו גזורה שרואים את הכתף, ״כנראה זה לא מצא חן בעיניהם״.
מרדכי, אבא של שירה אמר לי: ״זו תחנת אוטובוס על הכביש הראשי מבנימינה לזכרון, משם הם הולכים ברגל לבית הספר. אני שומע על סיפורים כאלה אבל פתאום זה מגיע לבית שלך, למושבה הכי שלווה בנימינה, וזה קורה לבת שלך. זה השאיר אותי המום״.
שירה הייתה נשמעת פחות המומה מאביה, היא אמרה לי ״אולי זה נשמע רע, אבל קצת התרגלתי למציאות הזו. יוצא לי לטייל בשפלה ובתחבורה ציבורית זה קורה לי המון שלא מעט לים אולי לאוטובוס עם חברות או שמחייבים אותנו לשבת מאחורה באוטובוס״.
https://t.co/bo5b94e9p7