הבעיה עם המפלגות הערביות
היא פשוטה:
הן אינן ערביות.
הן פלסטיניות.
והן חותרות במהותן תחת
עצם קיומה של מדינת ישראל
כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אל תקשיבו לחברי המפלגות הללו מדברים בעברית. תקשיבו להם בערבית. אז הם מדברים אמת.
מפלגות פלסטיניות צריכות
להיפסל. כל אחת ואחת מהן.
במיוחד אחרי השבעה באוקטובר.
יום אחד אולי יחליטו הערבים אזרחי מדינת ישראל להיות שותפים אמיתיים. הם יקימו מפלגות ערביות שיפעלו למענם. ולמעננו. יעודדו השתלבות בכל מגזר. יושיטו יד לאזרחים היהודים. ואפילו יתמכו בשירות צבאי כדי להגן על המדינה שבה הם חיים.
אנשים שמתכננים להקים קואליציה עם מנסור עבאס ואחמד טיבי מבלבלים לנו במוח על ״קונספציה״.
אחמד טיבי היה היועץ של ערפאת.
זה כמו היועץ של היטלר.
מנסור עבאס הוא איש האחים המוסלמים.
כמו חמאס.
ואתם מתכננים לתת להם לשלוט במדינה כי ״רק לא ביבי״.
זו לא קונספציה שגויה, זו התאבדות לאומית.
ירדתם מהפסים.
״הבנאליות של הרוע״
חנה ארנדט לימדה אותנו בספרה המונומנטלי ״אייכמן בירושלים״ שהרוע הגדול ביותר אינו תמיד מופיע כפשע דרמטי. לפעמים הוא מופיע במערכות בירוקרטיות בכל הנוגע לטפסים, לנהלים, לחקירות ולהליכים, של אנשים שעושים את עבודתם, ומכוח המערכת דורסים אדם.
גלי בהרב-מיארה איננה נאצית, כמובן. אבל פרשת רואי כחלון (הדיווח של אבישי גרינצייג מאתמול על החלטתה המסתמנת להעמידו לדין משמעתי סביב טענה על ניפוח לכאורה של מספר עובדים שהיו ניהל במסגרת עבודה סטודנטיאלית במכון כושר מלפני 22 שנה) מראה כמה ארדנט צדקה בכל הנוגע לפעולת מנגנון בירוקרטי דורסני.
וזה כמובן אירוני במיוחד כשנזכרים בפרשת קורות החיים של בהרב-מיארה וההמלצה שיוחסה לשופטת ענת ברון, שכלל לא הכירה אותה מקצועית ולא הסכימה להמליץ עליה.
רק ניזכר במקרה של ד״ר יפעת בן-חי שגב: מי שהיתה עדה בתיק 4000 ועדותה בבית המשפט לא סיפקה את היוריסטוקרטיה ומאז היא נתונה לרדיפות, בגיבוי יצחק עמית, שחסם את מינויה כיו״ר הרשות השניה.
הרוע בישראל של 2026 הוא רוע בירוקרטי ויוריסטוקרטי, של מערכות שמשמרות את כוחן תוך רמיסת אזרחים טובים ומסורים על הדרך, כסוג של נזק אגבי.
🚨 מי באמת עומד מאחורי הסרט הישראלי שמסעיר עכשיו את הרשת? עקבנו אחרי הכסף. 👇
הסרט NAZA, שמציג עדויות של חיילים ישראלים ומעלה האשמות קשות בנוגע לפעילות צה״ל בעזה, מוצג כסרט של יוצרים ישראלים.
אבל כשמתחילים לבדוק מי עומד מאחוריו, התמונה הופכת להרבה יותר מעניינת.
🎬 הסרט הופק על ידי The Guardian ו־JW Films.
🎥 בין המפיקים נמצא ג׳ונתן גלייזר, הבמאי היהודי שעורר סערה עולמית לאחר שבנאום הזכייה שלו באוסקר תקף את השימוש ביהדות ובשואה להצדקת הכיבוש והמלחמה בעזה.
💰 אבל עכשיו מגיע החלק שכמעט אף אחד לא מספר לכם.
הסרט מבוסס על תחקירים שפורסמו בשיתוף The Guardian, מגזין +972 ושיחה מקומית.
ומי מממן את שיחה מקומית?
Open Society Foundations.
כן. רשת הקרנות שהקים ג׳ורג׳ סורוס.
וזו לא השערה ולא ״תיאוריית קונספירציה״.
עמותת 972 עצמה מפרסמת את רשימת התורמים שלה, ובה מופיע מימון של Open Society לאורך שנים.
לפי הנתונים שהיא מפרסמת, המימון לשיחה מקומית מ־Open Society הגיע ליותר מחצי מיליון דולר בין 2018 ל־2024.
וזה לא המממן הגדול היחיד.
גם Rockefeller Brothers Fund מופיעה בין התורמים, לצד גופים נוספים שהעבירו סכומים משמעותיים.
וזה בדיוק למה תמיד כדאי לשאול שאלה אחת פשוטה:
מי מממן את מי שמספר לכם את הסיפור?
כי לפעמים הסיפור האמיתי נמצא בקרדיטים ובדוחות הכספיים.
📚 את המקורות והמסמכים אני שמה בתגובה הראשונה.
השמאל מעולם לא היה ציוני:
במשך שנים מספרים לנו שהשמאל הקים את המדינה, היה ציוני ורק בשנים האחרונות "התקלקל" או זז שמאלה. אבל מה אם ההיפך הוא הנכון? מה אם עמדת היסוד ההיסטורית של הזרם השמאלני היא אנטי-לאומיות ואנטי-ריבוניות (אמונה בגלותיות קוסמופוליטית), ו"הציונות" של השמאל ושל בן גוריון הייתה רק "סטייה זמנית" שנכפתה עליו בגלל השואה?
כדי להבין את זה, צריך לחזור לסוף המאה ה-19 (לתנועות כמו 'הבונד'). התפיסה של השמאל הייתה שיהודים צריכים להיות אליטה אינטלקטואלית בעולם, לחיות כנתינים מוגנים תחת אימפריות זרות מערביות, ולא לנהל מדינת לאום, צבא, ריבונות מדינתית ומלחמות. הם הזהירו שהקמת מדינה יהודית בלב המזרח התיכון תהיה קטסטרופה ביטחונית נצחית (בעניין הזה אין ספק שהם צדקו. הם לא היו מוכנים לחיות תחת הפרדיגמה "הלנצח תאכל חרב" ועד היום הם מסרבים לקבל זאת כמציאות).
אז מה קרה בדרך? שלושה אירועים טראומטיים הציפו את אינסטינקט ההישרדות של השמאלנים וגרמו להם לסטות באופן זמני מהקו הרגיל שלהם:
1️⃣השואה:
השואה הוכיחה לשמאלנים שהעולם לא מגן על נתינים יהודים קוסמופוליטיים (אזרחי העולם, נטולי לאום ומדינה) אלא מפקיר אותם ומשמיד אותם ככל שהוא יכול. השמאל הבין שאין ברירה אלא להסכים באופן זמני להקמת מדינה ריבונית יהודית, פן היהודים יישחטו. בשנת 42' השמאל "זז ימינה" (תוכנית בילטמור) והסכים לראשונה בהיסטוריה להקמת מדינה יהודית ריבונית. זה לא קרה מרצון אלא מאונס. למעשה, בן גוריון כפה בכוח על תנועות השמאל לאמץ את תפיסת הריבונות המלאה של הימין רק בגלל השואה והפחד מהכחדת העם היהודי. 4 שנים לאחר מכן כבר בשנת 46' (כשחרב ההשמדה דעכה והתברר שהנאצים הובסו לחלוטין) בן גוריון מיהר לזנוח את תוכנית בילטמור לחלוטין וחזר לקו השמאלני הקלאסי של חלוקת הארץ וריבונות יהודית על חלק קטן מאוד של שטחי המנדט תחת חסות בינלאומית. עבור השמאל, הקמת המדינה ב-48' לא הייתה הגשמת חלום ציוני משיחי, שיבה למדינת הלאום היהודי ושאיפה עתידית לבית מקדש שלישי. ממש לא. עבור בן גוריון והשמאל הקמת מדינה יהודית עם צבא ומוסדות הייתה בסך הכל פתרון זמני כמקלט טקטי עד יעבור זעם (אז יוכלו לחזור לתפיסות השמאלניות הטבעיות שלו כ"אזרחי העולם").
2️⃣ מלחמת יום כיפור ומהפך 77':
משנת 48' ועד 77' השמאל שלט וניהל את המדינה ביד רמה על פי משנתו הסוציאליסטית, כחברת "מופת" שוויונית. הימין היה חלש מאוד, בגין היה מוקצה מחמת מיאוס (כמו בן גביר וסמוטריץ של היום) והתפיסות הלאומניות או הרצון להתפשטות טריטוריאליות וכיבושים לא היה בכלל בשיח. אלא שמחדל יום כיפור טרף את הקלפים לשמאל והרס את האידיליה של השמאל משום שהציבור היהודי הצביע ברגליים ובחר במנחם בגין להוביל את המדינה בפעם הראשונה מאז הקמתה. ברגע שהמדינה עברה לידי בגין הלאומני ובעלי הברית המזרחים המסורתיים שלו (שהאמינו שהמדינה אינה מקלט זמני אלא בית לאומי ריבוני יהודי שמעליו יקום יום אחד בית המקדש השלישי), השמאל חווה טראומה מעמדית: "גנבו לנו את המדינה. אם היא ימנית, דתית, משיחית ומסורתית – היא כבר לא המקלט הנאור, החילוני והקוסמופוליטי שרצינו". מכאן החל מנגנון של "שבירת כלים" וחזרה לדוקטרינה השמאלנית של החלשת הריבונות, ערעור מעמדה של המדינה היהודית והניסיון לשוב לתפיסה של מדינת "כל אזרחיה" ואף חמור מכך, מדינת "רוב ערבי" ומיעוט יהודי. כך הגיעו לעולם הסכמי אוסלו, הנסיגות, השאיפה להקמת מדינה פלסטינית בלב המדינה היהודית והשאיפה היוקדת לרסק את הלאומיות הימנית המזרחית למדינת מיעוט יהודי בחסות בינלאומית.
3️⃣ טבח שמחת תורה (7/10):
הטבח הנורא הכה שוב בפנים של השמאלנים והעיר לרגע את חרדת השואה והאינסטינקט ההישרדותי הקיומי שלו ("חייבים צבא וכוח לאומי וחייבים להכחיד את חמאס ולכבוש את עזה"). אבל המערכת הנפשית של הזרם השמאלני לא הייתה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך זמן בלאומיות לוחמת. תוך חודשים ספורים בלבד המערכת השמאלנית חזרה לזמירות המקוריות: עצירת המלחמה, נסיגה מצירים אסטרטגיים כמו פילדלפי ורפיח, הכנסת 150 אלף פלסטינים ודחיפה שוב להכרה במדינה פלסטינית ולריסוק המדינה הריבונית היהודית.
השורה התחתונה:
השמאל אינו מורכב מ"בוגדים" – הוא עקבי להפליא למרבה הצער. כל ההיסטוריה שלו ב-150 השנים האחרונות היא ניסיון בלתי פוסק להתנער מה"סטייה הציונית הלאומית" שנכפתה עליו בגלל היטלר, ולחזור הביתה – אל השקט, הגלובליזציה, והחופש של היהודי הקוסמופוליטי, נטול האחריות לצבא ולמדינה שחי בעולם הגדול כנתין זר תחת מעצמות ושליטים חזקים. השמאלנים הרדיקליים (מפלגת "הדמוקרטים") הולכים צעד אחד רחוק יותר, והם מנסים הלכה למעשה לפרק את הבית הלאומי הריבוני שקיים היום כדי שלא יישאר פה בית לאומי שהימין יוכל בכלל לנהל.
וזו בדיוק הסיבה שלאחר שהימין הישראלי יגרוף ניצחון סוחף בבחירות 10/26 מאות אלפי שמאלנים פשוט יארזו מזוודות ויעזבו את מדינת הלאום היהודי כדי לחזור להיות היהודי הגלותי הקוסמופוליטי (נתיני העולם) שהם תמיד רצו ורוצים להיות.
הבחירות הבאות הן משפט שלמה קלאסי:
כל צד טוען שהמדינה היא שלו ובליבו.
כדי לזכות במדינה ולהטביע עליה את חותמו צד אחד מוכן ל:
1. לרדת מהארץ אם לא יקבל את מבוקשו
2. להוציא את הכספים שלו לחו"ל
3. להשבית את המשק ולגרום להפסדי ענק
4. להשבית את מערכת הרפואה על חשבון האזרחים
5. לחסום צירי תנועה מרכזיים וליצור אנרכיה
6. למסור חלקים מהארץ לאוייבים תמורת כלום
7. ללכלך על המדינה בתקשורת הזרה
8. לחשוף את חיילי המדינה ומגיניה למעצר ולמשפט בהאג על פשעי מלחמה
9. לפרק את הצבא
10. לרוקן מתוכן את מהות המדינה (כמדינה יהודית)
11. לגדף את ראש הממשלה הנבחר ולא לקבל את בחירתו הדמוקרטית
12. להקים קואליציה עם גורמים המחוברים לארגוני טרור הפועלים נגד המדינה
הצד השני מוכן לוותר על רבים מחלומותיו האידיאולוגיים ובלבד שהמדינה לא תיפגע ותישמר אחדות העם.
תחליטו בקלפי מי האמא והאבא האמיתיים ומי המדומים.
הגיע הזמן להגיד את זה:
בית המלוכה הבריטי תמך בהיטלר.
הבריטים היו שותפים להשמדה על אדמת אירופה!
הבריטים סגרו את שערי מדינת ישראל בפני הפליטים היהודים!
בזמן הזה הם הכניסו מאות אלפי ערבים לתוך המדינה כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי
הבריטים אימנו את צבא ירדן וסיפקו נשק לערביי ישראל במלחמת העצמאות
הבריטים מסרו 80% משטח המנדט לפלשתינים
הבריטים היו הראשונים שהמציאו את עלילות הדם הנוצריות על היהודים בפרשת ויליאם מנורוויץ בשנת 1144, עלילה שהובילה לבסוף לגירוש כל יהודי בריטניה ב 1290.
אולי לפני שהם בוחשים במדינה שלנו שידאגו לטפל באונס של 250,000 ילדות ונערות במדינה שלהם.
תכירו את עורכת הדין מיכל פומרנץ. עמית סגל כתב עליה: ''הישראלית שמסייעת לרדוף חיילי צה״ל''.
בימים האחרונים, הוגשה תלונה חריגה ללשכת עורכי הדין נגד עורכת הדין פומרנץ. מה קרה שם באמת?
בלתי נתפס. מסתבר שעורכת הדין, ישראלית שמתגוררת בישראל, ומייצגת באופן קבוע לקוחות מהשמאל הקיצוני, ''סיפקה ''תחמושת משפטית ונטלה חלק בציד משפטי נגד לוחם מילואים.
הלוחם, אזרח ישראלי-בריטי, התגורר באנגליה, ומיד לאחר טבח ה7.10 לבש מדים ומיהר ארצה להצטרף לחבריו הלוחמים.
הארגון הפרו-פלסטיני ICJP ניסה להעמיד את הלוחם לדין בבריטניה, מבלי לטעון בכלל שהוא ביצע פשע מלחמה, אלא על עצם התגייסותו לשירות מילואים.
בית המשפט זרק את התביעה מכל המדרגות, ומה מסתבר? מי שהעניק את חוות הדעת המשפטית לארגון הפרו פלסטיני היא עורכת הדין פומרנץ.
פשוט ביזיון. חייבים לשלול לה את הרישיון!
October 7.
Hamas terrorists bring the bodies of Israelis they abducted to bloodthirsty monsters in Gaza.
Look at them.
Don’t you dare forget who they are.
The IDF has announced that it is ready to destroy the entire Ali Taher Ridge tunnel complex built by Hezbollah and Iran in the next few days. They’ve cleared all terrorists with none remaining alive and will detonate significant amounts of explosives to take the entire complex down. Iran warned us if we did, so we’re going to do it anyway. The main beneficiary of this complex being destroyed will ultimately be Lebanon and the decent Lebanese people. Hezbollah will feel this most.
It’s going to be beautiful to watch.
את כל הנוחבות צריך לשרוף במדורה אחת גדולה:
אתם יודעים מה הם עשו? הם לא רק נכנסו לבתים בעוטף עזה ורצחו ואנסו את היהודים. הם ביצעו קינוסייד. זה מצב בו מעמידים את ההורים והילדים יחד, מתעללים בחלק מהם לעיני האחרים ובסוף רוצחים את כולם. מכריחים את בני המשפחה לצפות בפגיעות מיניות בחלק מהם ובכך מעצימים את הסבל. בחלק מהמקרים הם הכריחו בני משפחה לשכב אחד עם השני בכפייה ואז רצחו את כולם.
העם העזתי אינו עם. צריך לשרוף את כולם כולל כולם ולשטח את כל הקרקע שם. אסור שמהעם הפלסטיני יישאר פליט אחד. מדובר בצבר אנשים משוקץ. אלה לא אנשים. אלה שדים.
התחקיר הכי חשוב והכי קריטי שלא בוצע:
1 - הצבא ערך התייעצויות פנימיות בדרגים הכי בכירים שיש (הרצי הלוי, רונן בר, אמ"ן) במשך כעשר שעות שקדמו לטבח. זה אירוע מכונן. זה לא משהו שקורה כל יום אם בכלל קורה. כמי שיודע, יש נוהל צבאי ברור במצבים כאלה. הנוהל לא קוים. הצבא ערך את כל הדיונים בתוכו ולא הוציא כלום החוצה חוץ מזרם מודיעיני רגיל של צי"ח כללי שאין לו שום משמעות.
לכן המסקנה הבלתי נמנעת היא שהצבא אחראי, כי הוא ביצע את כל הדיונים בתוכו ולא שיתף שום גורם חיצוני. אפילו לא את המוסד. ואפילו לא את חיל האוויר!
אנחנו מדברים על אירוע קיצון, אירוע מטלטל, אירוע בלתי אפשרי שאסור שיקרה!! אירוע שבו שלושה גורמים מדברים ביניהם (הרצי הלוי, רונן בר ואמ"ן) ומסכמים לא לשתף אף גורם אחר - לא בתוך הצבא, ולא במוסד (גוף חיצון לצבא), לא מל"ל וכמובן לא דרג מדיני. זה לא רק שהדרג המדיני הודר. כל המערכות הודרו חוץ מאותם שלושה גורמים - רטמכ"ל, ראש שב"כ וראש אמ"ן (באמצעות המזכיר שלו, כי הוא ישן כנראה או שהוא היה עסוק מדי מכדי להתפנות לאירוע).
שלושה אנשים בלבד. לא מפקד חיל האוויר. לא ראש המוסד. לא ראש מל"ל. לא שר ביטחון. לא רק ממשלה. לא קבינט. כלום. למה? איך זה קרה? מה היה המניע לכך? מדוע הם יצרו את תיבת התהודה הזו? מדוע הם חששו לשתף עוד גורמים אחראיים?
הדרישה לחקירת הדרג המדיני אינה רלבנטית לאירוע הזה. זה אירוע צבאי נטו. לא אירוע כללי. אם יום אחד אזרחים ירצו להקים וועדת חקירה מקיפה שתבדוק כל מיני שאלות תיאורטיות איך מדינה מגיעה למצב כזה בעזה שהחאמס בנה שם מפלצת צבאית - סבבה. אבל זו לא הסוגייה שלפנינו. יש לפנינו אירוע פנימי, אינטימי ממש, של הצבא בלבד. ולכן הוא האחראי הישיר היחידי האפשרי לאירוע הזה ולחקירתו. כל יתר הגורמים לא קשורים. חיל האוויר לא ידע ולא עודכן. המוסד לא עודכן! האם ראש המוסד חייב להיחקר על אותו לילה? ברור שלא. הצבא לא עדכן אותו ומסתבר שאף מידר אותו בגלל אותו קשקוש של "מיסקלקולציה".
אנחנו מדברים על האירוע בה' הידיעה שהוביל לכשל והוא המקור לכל הבעיה. אלמלא האירוע הזה, לא היה טבח. וזה ממש לא קשור לנתניהו או לגלנט או לדדי ברנע או למפקד חיל האוויר. זה קשור למה ששלושה אנשים עשו באותו לילה. והם עשו משהו. הם החליטו החלטות הרות גורל והם טעו (במקרה הטוב) באופן קטסטרופלי.
רמטכ"ל כושל לחלוטין שאינו מתאים לתפקידו מלכתחילה, ביחד עם ראש שב"כ כושל ביחד עם נציגי אמ"ן ישבו יחד. לא שיתפו איש. קיבלו החלטות אסוניות. ועכשיו הם רוצים וועדת חקירה ממלכתית שתחקור את ראש הממשלה שבכלל לא היה באירוע ולא שותף באירוע ולא קיבל שום החלטה לפני הטבח. זה כמו שהם יגידו שבעצם הכל זה דדי ברנע. הוא אחראי. למה? ככה. כי הוא ראש המוסד והוא אחראי. זו טענה לא הגיונית בעליל. זו קפיצה לוגית שאין אפשרות לקבל.
אי אפשר לקפוץ מהמפגש האינטימי של שלושה גורמים בצבא ששומרים על הסוד ולא מפיצים אותו הלאה לאירוע כללי שבו כל המערכות חייבות חקירה ובדיקה. למה? כי חייבים לבודד את האירוע היחידי שהוביל לטבח ולומר - קודם כל צריך לחקור את זה.
2 - עוד נקודה מדהימה שהציבור חייב לדעת אותה: דווקא את 10 השעות של המפגש האינטימי לא חקרו. הצבא עשה מאות תחקירים על הטבח אבל לא תחקיר על זה (כל התחקירים מתחילים משעה 6:29 אבל לא לפני). מעניין למה? הצבא נמנע במכוון מכל חקירה של הלילה הזה, מכל חקירה של הפיקוד הבכיר. כידוע, הרצי הוציא פקודה לא לחקור את זה בכלל. לא לגעת בזה. מוזר לא? זה לב האירוע. אין יותר לב מזה. אבל את זה הם לא רוצים לחקור. להיפך. הטילו איפול מלא על השעות האלה והורו לחוקרים לא להיכנס לזה בכלל.
לפני שמדברים בכלל על וועדת חקירה ממלכתית צריך לצאת תחקיר צהלי מסודר ויסודי על 10 השעות שבהן הרצי ורונן בר סוגרים עם ראש אמ"ן החלטות הרות אסון מבלי לשתף אף גורם אחר בצבא או מחוצה לו. שלושה גורמים שלקחו אחריות על המדינה ועכשיו בורחים מאחריות.
לסיכום, מה שאנחנו יודעים בוודאות מוחלטת הוא, שאותם שלושה גורמים החליטו באותו לילה למדר את כל המדינה ממה שקורה. לא רק לא לשתף, אלא למדר. תבינו את הרעיון. הוצאה פקודה לא לדווח לאף אחד. לא לבצע כוננות עם שחר. להשיג כוחות גולני לאחור. הם שלחו כמה לוחמי טקילה אבל זה היה בחתימה חשאית כחלק מאותה תפיסה מוטעית של הרצי ורונן בר של מיסקלקולציה. עכשיו אין לי בעיה עם זה שיהיה תחקיר על הלילה ההוא ושבסוף יתברר שהרצי ורונן בר ואמ"ן בסך הכל טעו. לא בגידה ולא בטיח. רק טעות. ושהם ייחקרו באופן אישי ויסבירו. ואם יסתבר שהם טעו הם ייכנסו לכלא, כמו כל חייל שטעה ובשגגה הרג את חברו בגלל משחק ברובים, לכל החיים שלהם.
אם אחרי תחקיר יסודי שכזה אזרחים מודאגים ידרשו "וועדת חקירה כוללת" כדי להבין איך לא נגיע למצב כזה שוב, ואיך לשפר נהלים, ואיך להבטיח ואיך למנוע - אין לי בעיה, ואני בטוח שלכל עם ישראל אין בעיה עם זה.
אבל קודם כל, כל אזרח שפוי ואחראי במדינה חייב לתבוע תחקיר ממוקד של אותן 10 שעות שיעשה זום-אין על כל "גיבורי" האירוע בלבד. ורק בהם. על תהליך קבלת ההחלטות שלהם. ולמה הם עשו את מה שעשו. ואני רוצה לבחון את הנקודה הכי קריטית - מי העלה את הנושא של מיסקלקולציה, האם היה לזה בסיס מודעיני, מאיפה הגיע הטיעון הזה (כמו הטיעון של חשש מ"שריפת מקורות"). אגב, כל הדברים האלה לפי העובדות שלפנינו הגיעו מרונן בר. כך פורסם. ולדעתי הוא הגורם הכי רשלני בכל האירוע. אח"כ נדבר על וועדת חקירה לאומית, פרלמנטרית, ממלכתית או וואט אבר.
בסופ"ש מנסור עבאס וסגלוביץ' התראיינו במשותף לדנה וייס, וכשנשאלו על היחס לחמאס, סגלוביץ' למעשה פירגן לו על כך ש-"מנסור חי עם זה שאני ברשימה שלו ואומר שחמאס הוא ארגון טרור וצריך להשמיד אותו"... וואלה יופי, מברוק למנסור שחי עם זה... הוא לא צריך לחיות עם זה הוא צריך לרצות את זה בעצמו!!
מה זה ההזיה הזו?! דרך חדשה להכשיר את עבאס והתנועה שלו שלא מסוגלת לקרוא לחמאס ארגון טרור?
חלאס עם הבלוף!