ליגת ווינר סל המומה וכואבת את מותו של שחקן הפועל גליל עליון רז אדם.
אדם גדל במחלקת הנוער של אליצור עירוני נתניה, עלה לבוגרים בגיל צעיר ואף עזר למועדון להעפיל לליגה הלאומית כשחקן מוביל. בקיץ 2020, אחרי שתי זכיות רצופות באליפות אירופה עם נבחרת העתודה, הוא חתם בהפועל ת"א וגם בה הפך לאחד מחביבי הקהל. אחרי עונה אחת בעירוני נס ציונה, הוא עשה קפיצת מדרגה גדולה נוספת במדי עירוני קריית אתא ועזר לה להעפיל לחצי גמר הפלייאוף והגביע, כשהוא מעמיד את ממוצעיו הטובים בקריירה: 12.0 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 1.5 חטיפות ומדד 12.5. הוא היה מהשחקנים הבולטים בליגה ואף ערך בכורה במדי נבחרת ישראל, בה הופיע שוב בחלון המשחקים האחרון נגד קפריסין.
העונה, אחרי שהחלים מפציעה לא פשוטה, הוא עבר להפועל גליל עליון ורשם בה 11.1 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים ו-1.1 חטיפות למשחק. במשחקה הקרוב של הקבוצה, ביום ראשון נגד קבוצתו הקודמת מקריית אתא, הוא היה אמור לקבל מגן על הגעתו ל-1000 נקודות בליגת ווינר סל.
רז היה אישיות בולטת, כריזמטית ואהובה, על המגרש ומחוצה לו. הוא היה קול חשוב בנוף הכדורסל הישראלי, ואדם שזכור תמיד עם חיוך ענק וכובש.
הכדורסל הישראלי איבד אדם אהוב. אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחתו, חבריו ומועדון הפועל גליל עליון. יהי זכרו ברוך.
ארי שטינברג, יו״ר ליגת ווינר סל:
״התבשרנו בהלם ובכאב גדול על מותו של רז. זהו יום עצוב לכדורסל הישראלי כולו. בשם הליגה, אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחתו, לחבריו ולקהילת הכדורסל של הפועל גליל עליון ובכלל.״
י טבת.
יום נפילתו של דגן משה ורטמן.
דגן היה המפקד שלי בגולני 13.
הכל כבר נכתב על האיש שכל רצונו היה להיות בצללים. מאחורי הקלעים. ומותו הכואב שם את מפעל החיים שלו- הענווה, על הבמה. למען נדע כולנו איזו נשמה חיה פה.
דגן היה כולו צניעות אבל חד וחותך ומנהיג אחריו את כל מי שנפגש בו. מנהיג ומדביק.
דגן נהרג בעופרת יצוקה.
אחת האבדות הקשות של גדוד 13 ומי שיועד לגדולות בחטיבה.
דגן היה הופעה איך צריך לחיות. על מה צריך לחלום. איך לנהוג כלפי הבריות ומה זה שימוש תלמידי חכמים.
אחד היה דגן. אחד יחיד ומיוחד.
אהבתי את דגן מאוד.
הוא אחת הדמויות שהכי חסרות לי בחיים בכלל ובפרט בשנתיים האחרונות.
צרפתי פה קטע שכתב אבא של דגן, אלי, מתוך הספר המופלא שכתבה אחותו תמה בר נתן- ״באהבת עולם, דגן״.
לתשומת לב שר המשטרה @itamarbengvir שוטר שלך, לוחם יס״ם רס״ל רן גואילי, נמצא כבר בידי חמאס ומוסתר. אל תפקיר אותו. כל השוטרים במשטרת ישראל מחכים והמומים משתיקתך.
ספיר, אלמנתו של חממי, בהספד יוצא דופן לבעלה אסף:
״רציתי כל כך סוף אחר, סוף טוב באמת, וזה כנראה הסוף הכי טוב שיכולתי לחלום עליו מאז 7 באוקטובר. לדעת שאתה פה נותן אוויר לנשימה. בימים הראשונים לאחר ההודעה על חטיפתך הרמתי טלפון לקרנית גולדווסר, שזכרתי את המאבק שלה להשבת אודי אהובה. דיברנו ארוכות, ביקשתי להתייעץ איתה, ובסוף היא סיכמה - ׳ספיר, אני מבטיחה לך, אני לא יודעת כמה זמן זה יקח, אבל את תצליחי להחזיר את אסף הביתה׳. ברגעי ייאוש ותקווה שיננתי לעצמי את המשפט הזה, והצלחנו יחד, עם שלם, להחזיר אותך הביתה.
אחד הפקודים שלך מספר ששאל אותך בלילה אחד במוצב סופה - ׳אם אני נותן לך עכשיו נ״צ מדויק של הדר גולדין ואורון שאול, אתה נכנס להביא אותם?׳. ואתה ענית לו: ׳אם יש לי נקודה, עכשיו אני נכנס להביא אותם - בלי לשאול אף אחד׳. אני יודעת שהשבת חטופים הייתה ערך עליון עבורך. אני יודעת שהיית רוצה להיות האחרון, לדעת שאף אחד לא נשאר מאחור, אבל זה לא קרה ואתה לא האחרון.
אני בטוחה שנצליח להחזיר את כולם הביתה. אני מבטיחה לך שאמשיך להיות שם עם המשפחות האהובות שלהם. הלוואי שכולם ימשיכו איתנו ולא יוותרו עד שכולם יחזרו״.
גורל 200 המחבלים ברפיח חייב להיות כגורל הארמיה השלישית המצרית המכותרת במלחמת יום הכיפורים: אסור לאפשר ל200 שום מעבר עד להשבת הדר ושאר החטופים הביתה.
גולדה שמה את הרעות והחטופים בראש והכריזה שהארמיה תכותר עד להשבת שבויי צה״ל. זאת המנהיגות הנדרשת מהממשלה שלנו. כל ויתור יהיה הפקרה.
ההתפטרות של ניצן אלון מטרידה מאוד. עזיבה של בעלי תפקידים כשחטופים עוד מאחור ולא הושלמה המשימה מעלה חשש כבד שמפקירים את החטופים ואת עם ישראל שוב.
לא ברור מה השיקול של ניצן אלון לעזוב לאחר תקופה ארוכה, מבלי שהשלים את משימתו. מבקשים לדעת מי מחליף אותו, וידאג להביא את החטופים כולם.