@Megatron_ron POTUS has been beating Iran everyday for more than eight months now. He keeps doing it. Opened the Gulf of Hormuz everyday for eight months.
People are either stupid or forget quickly, likely both. Ten years from now another president will be tempted to be called the Conqueror of Persia. Given history, Netanyahu will probably be hobbling with his walker around the White House, urging war on a little Trump.
But podcasts and French fries and push-ups don’t win a war. Nor does tough talk cut it at Hormuz.
“Cooper talked about his workout routine, french fries, and basketball. Asked about Operation Epic Fury, he said he “just couldn’t be prouder.”
🇺🇸🇮🇷 Everyone’s blaming Pete Hegseth. But the man most responsible isn’t even a household name.
Meet Admiral Brad Cooper, CENTCOM commander and the ACTUAL architect of the Iran war.
He wrote the war plan. He oversaw the strategy. He directed day-to-day operations.
The failure to keep the Strait of Hormuz open was his job, and it didn’t make his list of objectives.
While oil hit $110 a barrel, Cooper went on camera:
“The Strait of Hormuz is controlled by the United States and our regional partners, not Iran, and it remains open for business.”
His George W. Bush “Mission Accomplished” moment. Except Bush was a politician. Cooper is a uniformed officer.
This week, as the country voted against his war, CENTCOM launched a podcast...
Cooper talked about his workout routine, french fries, and basketball. Asked about Operation Epic Fury, he said he “just couldn’t be prouder.”
Cooper sleeps like a baby. Most Americans couldn’t pick him out of a lineup. That’s exactly how the Pentagon brass likes it.
Sources: The Hill, IB Times / Writer: Michael
There will be no real Iran deal. Happened before. He may sign it, but as soon as the Neocons and the Israeli lobby get hold of him, the deal will be killed.
This may last until 2029. A Democrat may have to clean his mess.
The meeting in the situation room is over. A slight step has been taken back from the brink.
But we're not out of the woods until a deal has been reached.
It's just a bit more time that has been added to the clock.
Elon Musk is mass deleting tweets like he's a Nazi burning documents in a fireplace at the end of WW II and it's funny because the internet NEVER FORGETS.
מדוע איראן שרדה שתי מלחמות, ומדוע עוד מלחמה לא בהכרח תביא להכרעתה?
איראן לא שרדה את ש��י המלחמות משום שהייתה חזקה יותר מישראל או מארצות הברית. העליונות הצבאית והמודיעינית של יריבותיה הייתה ברורה. היא שרדה משום שעוצמה צבאית, מרשימה ככל שתהיה, אינה מספיקה כדי להביא לכניעתו של משטר שנערך במשך עשרות שנים בדיוק לתרחיש הזה.
יש לכך כמה סיבות:
א. המחויבות האידיאולוגית. מבחינת ההנהגה האיראנית, זו אינה רק מלחמה על הישרדות המשטר אלא גם על עתידה של איראן והשיעה, עצמאותה וזהותה. כניעה נתפסת כאיום קיומי, ולכן הנכונות לשלם מחירים עצומים גבוהה בהרבה מכפי שמעריכים בישראל ובארה"ב.
ב. ההיסטוריה והתרבות. המסורת השיעית של הקרבה ועמידה מול אויב חזק, לצד מורשת מלחמת איראן–עיראק, עיצבו הנהגה שרואה ביכולת לספוג מכות ק��ות ולהמשיך להילחם מקור לעוצמה ולא בהכרח סימן לחולשה.
��. האתגר האופרטיבי. איראן היא מדינה עצומה, הררית ומורכבת, בעלת מערכות שלטוניות וביטחוניות מבוזרות. אפשר לפגוע קשות בתשתיות וביכולות הצבאיות שלה, אבל הרבה יותר קשה למוטט אותה מהאוויר.
ד. ההכנות למלחמה. במשך עשרות שנים איראן בנתה את כוחה מתוך הבנה שלא תוכל להתמודד עם העליונות האמריקנית והישראלית באופן סימטרי. מערכי טילים, תשתיות תת־קרקעיות, ביזור פיקוד ומנגנוני המשכיות נועדו בדיוק לאפשר לה לשרוד מכה קשה ולהמשיך להילחם.
ה. העמידות המוסדית. הרפובליקה האסלאמית אינה תלויה באדם אחד. יש לה מוסדות, מנגנוני ביטחון ואליטות בעלות אינטרס משותף בהישרדותה. חיסול מנהיגים אינו מבטיח את קריסתה, ולעיתים דווקא מחזק את הגורמים הקיצוניים ביותר.
ו. הלאומיות האיראנית. ההתנגדות העמוקה למשטר אינה מתורגמת בהכרח לתמיכה במתקפה זרה. איראנים רבים שמתנגדים לרפובליקה האסלאמית אינם מעוניינים לראות את מדינתם נהרסת או מתפרקת. יתרה מכך, המשטר אינו זקוק לתמיכת רוב הציבור כדי לשרוד, אלא בעיקר לנאמנות מנגנוני הביטחון ולהיעדר חלופה שלטונית מאורגנת.
ז. הפער בהגדרת הניצחון. ישראל וארה"ב מבקשות הישגים אסטרטגיים שיצדיקו את מחיר המלחמה. מבחינת המשטר האיראני, עצם ההישרדות והיכולת להמשיך להילחם עשויות להספיק. הוא אינו חייב לנצח את ארה"ב בשדה הקרב כדי למנוע ממנה להשיג את יעדיה.
ח. היעדר אסטרטגיית יציאה. ישראל וארה"ב הוכיחו שהן מסוגלות לפגוע באיראן באופן קשה מאוד. אבל הן לא הוכיחו שהן יודעות כיצד לתרג�� את ההישגים הצבאיים לכניעה איראנית, לשינוי משטר או להסדר מדיני יציב.
ט. הפקת לקחים בין המלחמות. איראן אינה נכנסת לכל מערכה באותה נקודת פתיחה. היא לומדת את דפוסי הפעולה של יריבותיה, מזהה כשלים במערכי ההגנה והפיקוד שלה ומנסה להתאים את יכולותיה למציאות החדשה. גם אם לא כל הלקחים מיושמים בהצלחה, ההנחה שהצלחות מבצעיות במלחמה אחת יחזרו על עצמן באותה קלות במלחמה הבאה היא מסוכנת.
י. הנכונות להקרבה, גם אישית. חלק ניכר מההנהגה האיראנית צמח מתוך מלחמת איראן–עיראק ומתוך תפיסה שלפיה הקרבה אישית היא חלק בלתי נפרד מהמאבק. מנהיגים ומפקדים יודעים שהם ובני משפחותיהם עלולים לשלם מחיר כבד. אין פירוש הדבר שהם חסינים מפחד או משיקולי הישרדות, אבל האיום בחיסול אישי אינו מבטיח שיוותרו על עקרונות שהם רואים כחיוניים להמשך קיומו של המשטר.
יא. הזיכרון ההיסטורי האיראני. איראן היא לא רק הרפובליקה האסלאמית. זו מדינה בעלת זהות לאומית ותרבות��ת עמוקה, שנבנתה לאורך אלפי שנים. הזיכרון ההיסטורי של פלישות זרות, מאבקים נגד מעצמות והתערבות חיצונית ממשיך להשפיע על האופן שבו איראנים תופסים איומים על עצמאותם. ההיסטוריה אינה מלמדת שכל ניסיון לכבוש את איראן נכשל, אבל היא בהחלט מלמדת ששליטה חיצונית בה והכנעתה לאורך זמן הן משימות מורכבות ויקרות מאוד.
יב. היכולת להסתגל למציאות קשה. המשטר האיראני פועל עשרות שנים תחת סנקציות, בידוד בינלאומי ואיומים צבאיים. הוא פיתח מנגנונים לעקיפת מגבלות, לניהול משברים ולשימור מוקדי הכוח שלו גם בתנאים של מצוקה כלכלית קשה. הדבר אינו מעיד על כלכלה חזקה או על חברה חסינה, אלא על מערכת שלטונית שהתרגלה לפעול בתנאים שמדינות אחרות היו מתקשות לשאת.
יג. היכולת להרחיב את מחיר המלחמה. איראן אינה חייבת להתמודד עם ישראל וארה"ב רק בשטחה. היכולת שלה לאיים על נתיבי שיט, תשתיות אנרגיה, מדינות המפרץ ונכסים אמריקניים באזור מאפשרת לה להרחיב את העימות ולהפוך אותו לבעיה אזורית ואף עולמית. זהו אחד הכ��ים המרכזיים שבאמצעותם היא מנסה לפצות על נחיתותה הצבאית.
בסופו של דבר, מי שמבקש להבין מדוע איראן שרדה שתי מלחמות צריך להסתכל מעבר למספר המטוסים שהופלו, המפקדים שחוסלו והמתקנים שהושמדו.
המשטר האיראני אינו בלתי מנוצח, אבל הוא גם אינו עומד לקרוס רק משום שיריביו מסוגלים להנחית עליו מכה ��באית קשה.
הוא נערך למלחמה במשך עשרות שנים, למד מניסיון העבר, בנה מנגנוני הישרדות ומאמין שהמחיר של כניעה עלול להיות גבוה יותר מהמחיר של המשך הלחימה. אפשר לחלוק על ההיגיון הזה, אבל אי אפשר להתעלם ממנו כשמתכננים מלחמה נוספת.
העליונות הצבאית של ישראל וארה"ב אינה מוטלת בספק. השאלה היא מדוע ממשיכים להניח שהיא לבדה תספיק כדי להכריע את איראן, אחרי ששתי מלחמות כבר המחישו את מגבלותיה.
חשוב להדגיש: העובדה שאיראן שרדה אינה אומרת שהיא ניצחה צבאית. היא שילמה מחירים כבדים, והיא בהחלט פגיעה. אבל יש הבדל עצום בין פגיעה קשה במדינה לבין שבירת רצונה של הנהגתה להמשיך להילחם.
��זו השורה התחתונה כלומר הבעיה אינה שישראל וארה"ב אינן יודעות כיצד לפגוע באיראן. הבעיה היא שהן מבינות את נקודות התורפה הצבאיות שלה הרבה יותר משהן מבינות את מקורות העמידות שלה.
מי שטוען שעוד מלחמה, הרסנית יותר מקודמותיה, תביא סוף סוף להכרעה, חייב להסביר מדוע דווקא הפעם המשטר יישבר. כל עוד אין תשובה משכנעת לשאלה הזאת, עוד הרס אינו אסטרטגיה, ועוד ניצחון צבאי אינו בהכרח הישג אסטרטגי.
Texas’s first Latina governor pledged to abandon the extreme partisanship that she said has defined politics in this deeply red state for decades. But she has also made clear her determination to quickly undo many of her predecessor’s initiatives. https://t.co/u0RIfyeslO
I have great respect for ADM Cooper, whom I have known for 25 years and served with, but we are in the eighth month of a war in your AOR with thousands of Sailors deployed in harm’s way that has had devastating impacts on the Navy and the country. The job is to win wars, not record podcasts.
Read the room.