Research collaboration with Meuhedet Health Services to improve atherosclerosis prevention. Presented at the European Atherosclerosis Society (#EASCongress) with Dr. Olga Breitman-Werz, Chief Clinical Pharmacist of Meuhedet. @EASLipids
@Hadassah_Med
Glad to see our @ejhg_journal paper in #JournalClub.
Key lesson: annotation is a starting point. In underrepresented populations, phenotype, family structure, internal cohort data and functional evidence can shift variant interpretation.
@OrrTomer@DurstRonen#CardioGenetics
אתמול כשעה לפני האזכרה של אמנון ליפקין שחק, נערכה בסמוך אזכרה לזכרו של נתי נתנאל רוזנטל ז״ל, לוחם עורב גולני, שנפל בלבנון ב-23.12.1994. מפקד הצוות שלו ספד לו, ובמילותיו חשף במעט מההשפעה של האובדן על חייו שלו ועל מי שחווה אבדן שכזה. ביקשתי את אישורו לשתף מדבריו מפלחי הלב: >>
פרסמנו במהדורה: בגלל שיקולים פוליטיים פנים ליכודיים שר הביטחון ישראל כ"ץ מונע ייצור של טילי חץ.
ועכשיו לסיפור ההזוי הזה בהרחבה - השר כ"ץ נכנס לתפקיד שר הביטחון ואחד הדברים הראשונים שעשה זה לבטל את המינוי של גלעד ארדן ליו"ר התעשיה האווירית. כבר נקבעה ישיבה חגיגית, נתניהו תמך, ואז כ"ץ ביטל. למה? כ"ץ רואה בארדן יריב פוליטי ביום שאחרי נתניהו, ואין לו עניין שהוא יקבל טיקט ביטחוני על חשבונו.
לתוך האירוע הזה נכנס גם השר דודי אמסלם שהתייצב לצידו של ארדן וסירב במסגרת סמכותו למנות דירקטורים חיצוניים לתע"א, וכבר חודשים ארוכים שלתעשיה האווירית אין לא יושב ראש ולא דירקטורים חיצוניים.
למה זה קריטי? מאחר והציבור מחזיק אגרות חוב של התעשיה האווירית, בלי דירקטורים חיצוניים לא ניתן לאשר עיסקאות של בעלי עניין. ויש שתיים כאלה על הפרק בהיקף של מיליארדים, אחת מסווגת, והשניה - ייצור מסיבי של טילי חץ כדי להגן על תושבי ישראל במערכה הבאה.
במהלך המלחמה עם איראן מתפרסם בוול סטריט ז'ורנל שמלאי טילי החץ של ישראל הולך ואוזל. יותר מזה אי אפשר להרחיב, ואכן לפני חודשיים משרד הביטחון מוציא הודעה חגיגית על חתימה עם התעשייה האווירית לייצור מלאי גדול של טילים, אבל הייצור הזה לא קורה בפועל, הוא מתעכב בגלל שלא ניתן כאמור לאשר את הפרויקט.
הבוקר באופן חסר תקדים דירקטוריון התעשייה האווירית (שאין לו יו"ר) מגיש עתירה לבג"צ נגד שר הביטחון כ"ץ ונגד השר אמסלם בבקשה שיוציא צו שיורה על מינוי הדירקטורים מיידית כדי שניתן יהיה להתחיל לייצר את הטילים.
פנינו לשר כ"ץ שלא הגיב עניינית לסוגיה אלא הידר את הישגיו, ובסוף הוסיף: "לא עוסק ברכילויות פוליטיות בזמן מלחמה".
לא סגור כמה הצורך של אזרחי ישראל בהגנה אווירית מתויג בקטגוריית רכילות ופנאי, אבל כן ברור שזה אירוע בלתי נתפס, בגלל מאבקי אגו פוליטיים אין ייצור של טילי חץ.
@IdoWolf1 אין בשורה בסל לחולי לב וכלי דם. צר לי. סיבת התחלואה והתמותה השכיחה בעולם המערבי. חלק משמעותי מתחלואה זו ניתן למניעה והסל (שוב) לא מאפשר הכנסה משמעותית של תרופות אלו.
פרופ' מיכל פלדמן, זוכת פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים, בנאום אתמול בקונגרס הליברלי במושב על מדע וחופש אקדמי:
שמי מיכל פלדמן. אני פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, וחוקרת נושאים שנמצאים בממשק שבין מדעי המחשב, כלכלה ותורת המשחקים.
אבל היום, בפאנל הזה על אקדמיה וחופש ביטוי, אני עומדת כאן קודם כל כאמא לחמישה ילדים, שמביטה קדימה ושואלת את עצמה שאלה פשוטה וכואבת: באיזו מדינה הילדים שלי יגדלו? האם תהיה להם מדינה שמעודדת חשיבה חופשית, סקרנות ואומץ אינטלקטואלי? שמכבדת ידע, מדע ומקצוענות? או מדינה שמפחדת ומפחידה מכל אלה? אני גדלתי במדינה שהבינה משהו עמוק: שאין לה משאב חשוב יותר מההון האנושי שלה, ושהדשן הכי טוב להון כזה הוא חופש מחשבתי ומריטוקרטיה. האם הילדים שלי יזכו לגדול במדינה שתיתן להם את התנאים הללו?
והדאגה הזו איננה מופשטת. היא מאוד קונקרטית.
בתי הבכורה סטודנטית לרפואה באוניברסיטה העברית, ובדיוק עכשיו אנחנו שומעים על יוזמה לפרישה של ישראל מארגון הבריאות הבינלאומי.
בתי השנייה עושה תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן. כן, אותו מכון שכולנו זוכרים את ההפסד שלו 1:0 לאלוהים, אחרי פגיעת הטיל הישיר, שחיסל מעבדות שלמות שנמצאות בחזית המדע העולמי. ואני, כמדענית ואשה שומרת מצוות, תמיד חשבתי שאלוהים ומכון ויצמן נמצאים באותו הצד.
בתי השלישית היא מפיקה ועורכת בגלי צה״ל. אותו ערוץ חשוב שממשלת ישראל מבקשת להשתיק. ובאופן כמעט סמלי, בתי הרביעית ניגשת היום ממש לבגרות באזרחות. אתמול היא למדה במרץ על הפרדת רשויות, והיא עדיין מאמינה שלרשות השופטת יש תפקיד חיוני במדינה הזו.
והבן הקטן, חגג החודש בר מצווה, ובין כל הברכות, מצאתי את עצמי שואלת: לאיזו מדינה הוא יגדל?
מאיר שלו כתב:
"אינני יודע איך הדבר אצל אנשים אחרים, אבל אני מסוגל לזהות רגעים של חסד ברגע התרחשותם".
האקדמיה הישראלית, בשבילי, היא רצף של רגעי חסד כאלה. כשאני יושבת עם דוקטורנטית מבריקה שמפתחת תיאוריה חדשה ופורצת דרך. כשמגיעים לקבוצת המחקר שלי פוסט-דוקטורנטים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. לא כי משלמים כאן יותר, אלא כי יש כאן חופש מחשבתי, יצירתיות ואתגר אינטלקטואלי. כשבדרך לארוחת צהריים אני חולפת על פני קבוצת למידה על הדשא, סטודנטיות וסטודנטים מכל המגזרים ומכל הזהויות, יושבים, לומדים וצוחקים יחד. כשבתחום המחקר שלי ישראל מדורגת שניה בעולם. לא פר-קפיטה, אלא באופן אבסולוטי. וכשאני עומדת מול כיתה של 300 סטודנטיות וסטודנטים שבאים ללמוד מתמטיקה בדידה - יהודים וערבים, חילונים ודתיים, נשים וגברים – ומה שמשותף לכולם הוא הזיק בעיניים כשהם תופסים עוד פיסה קטנה מהיופי הבלתי נגמר של המתמטיקה.
הארדי, המתמטיקאי הדגול, טען שצייר, משורר ומתמטיקאי עוסקים כולם ביצירת תבניות: צייר יוצר אותן מקווים, משורר ממילים, ומתמטיקאי מרעיונות. ובהכללה, זו עבודתם של מדעניות ומדענים באשר הם: יצירת תבניות מרעיונות.
אבל הרעיונות הללו, רגעי החסד האלה, יכולים להיווצר רק באקלים פוליטי מסוים: אקלים שמעודד חשיבה חופשית ועצמאית, שאין בו פחד. אקלים שמאפשר להעלות רעיונות חדשים, שונים ככל שיהיו, להעביר עליהם ביקורת, לשאול שאלות, להיכשל, ולנסות שוב. זהו תהליך הברירה הטבעית של הידע האנושי, האבולוציה של המדע והידע. ותהליך כזה מתאפשר רק בדמוקרטיות ליברליות.
והנה, בימים אלה ממש מקודמת הצעת חוק בשם “הצעת החוק לחיזוק השקיפות והפיקוח הציבורי על מערכת ההשכלה הגבוהה”. אני רוצה לומר את הברור מאליו: להצעת החוק הזו אין דבר וחצי דבר עם שקיפות. הצעת החוק הזו מבקשת להכפיף לממשלה את כל מערך ההשכלה הגבוהה והמחקר. ואם היא תעבור ותתקבל כְּחוק, היא תפגע אנושות בחופש האקדמי ובאקדמיה הישראלית. היא תבריח מוחות, תפגע בשיתופי פעולה בינלאומיים, תבודד את ישראל, ותפגע בהתפתחות המדע והטכנולוגיה במדינה, ואיתם גם בביטחון ובכלכלה של מדינת ישראל.
אין צורך לסגור אוניברסיטאות כדי לפגוע במדע. מספיק לעצב מחדש את מנגנוני הכוח: תקציבים, מינויים, ותלות פוליטית של מוסדות. זה אולי נראה טכני, אך ההשפעה עמוקה. בתוך זמן קצר, חוקרות וחוקרים מבינים מה כדאי לחקור, ובעיקר, מה לא כדאי לחקור. והתוצאה ידועה: פחות תעוזה, פחות יצירתיות, פחות מדע.
@the_yaniv שרשור מעניין, שנון ומלמד. למדתי הרבה
האם אפשר לבקש שתסתפק ב 50 לייקים לסיפור הבא?
נדמה לי שה GWAS החיובי הראשון היה ב 2005 על מילת היום הרשתית. Age-Related Macular Degeneration (AMD). Science, 308, 385-389.
We are thankful to our pharma partners, @Novartis and @ArrowheadPharma for providing our patients with companionate care treatment to rare lipid disorders. Our lipid clinic at @Hadassah_Med is constantly seeking better understanding and cutting edge tharapy for our patients.
So excited about this new work from our CardioVar consortium out this week in Science Magazine led by the amazing @DanTabet and Fritz Roth.
https://t.co/zKMayXgZbS
New report in #JACCHF on multicenter cohort of Nexilin (NEXN) related #cardiomyopathy
Rare mutation associated with mild LV dilation and reduced EF, fibrosis on cMRI and higher rates of malignant arrhythmias in younger patients https://t.co/M7kiPsshjx
Cardiovascular genetics is becoming a key pillar of heart health & precision medicine. Join us at the 5th Israeli Cardiovascular Genetics Meeting on Sept 29, Tel Aviv — with special guest Dr. William McKenna.
@IsraelHeartS
I'm proud of our cardio genetic team for taking part of https://t.co/Ro5v8s5J4v. Working on cardiovascular genetics leads to better precision and targeted therapy. Thanks to @SmadarHC and our young bat El Nissen for enabling this. & Arcangela Luso for leading the publication
Slower, flexible titration of semaglutide in 104 people with #T2D studied over 26 weeks improved adherence and reduced adverse events without compromising efficacy https://t.co/VAjEZDpuzy